מירב לשם-גונן, אימה של רומי גונן ששבה במסגרת עסקה עם ארגון הטרור חמאס התראיינה היום (רביעי) למגי טביבי וסיפרה כי ברגע המפגש עם בתה נעלמו שנה ושלושה חודשים "כאילו לא היה חודשים של פער", אבל לאחר דעיכת ההתרגשות הראשונית מתחילים לראות את הדברים השונים. המילים הראשונות ביניהן היו "אני בחיים", "שרדתי" ו-"אני אוהבת אותך" ובהמשך הגיעה גם האמירה הכואבת "לא היית שם להחזיק לי את היד".
"ברגע שהיא נכנסה לחדר שאני הייתי בו וחיכיתי לה, הפנים שלה היו מאד אפורות. הרבה אבדן של ויטמינים, משקל שהיא איבדה במספר של כעשרה קילוגרם". לדברי מירב, רומי חזרה חדה ובוגרת "עם החלטה מאד מודעת להעריך את החיים, להוקיר אותם ולהשתדל להיות בשמחה".
הריאיון המלא | חדשות 14
לגבי השאלה האם רומי משתפת כבר על דברים שעברה, סיפרה אימה לחדשת 14 כי היא עסוקה בחזרה לחיים ולראות מה קרה לסביבה ולחברים. "היא יושבת שעות במרפסת בשמש, זה הצורך העיקרי שלה". בנוסף, מתגלים אצלה קשיים באכילה ותזונתה לקויה לאחר ההרעבה שעברה בשבי האכזרי בידי המחבלים. המקלחות בשבי היה באמצעות כוס "גם זה היה פעם ב..", סיפרה האם: "גיהינום עלי אדמות במשך 471 ימים שהיא הייתה שם".
כאמא ישנם במקרה המורכב תמרון בין הרצון להעניק הכל לביתה שסובלת לבין ההבנה כי היא צריכה את המרחב שלה. "לפעמים יש רצון כן להבין, וזו התמודדות משפחתית וצריך לסמוך עליה שיש לה את הכוחות להתמודד". לדוגמה הביאה את נסיעתה של רומי לכפר עזה ואת כך שלא רצתה כי אימה תתלווה עימה.
לגבי ניצול ציני בשימוש בחטופים להעברת מסרים פולטים השיבה מירב לשם-גונן לחדשות 14 כי לא ניתן לומר כך מכיוון שמאז ההתקדמות המשמעותית בעסקה, היו גם הפגנות של פורום 'תקווה' ו-'גבורה' ודרך להביע כעס זה גם במחאה.
