איראן ניצבת בפני אחד המשברים הכלכליים החמורים בתולדותיה מאז המהפכה האסלאמית ב-1979. האינפלציה הגבוהה, ההתייקרויות במחירי המוצרים הבסיסיים, והלחצים הכלכליים שנובעים מסנקציות ממושכות ומהתנהלות פנימית – מציבים את המדינה על סף קריסה כלכלית.
האינפלציה באיראן הגיעה ל-40% בשנה, ובמהלך חמש השנים האחרונות שומרת על רמות גבוהות באופן עקבי. המטבע המקומי, הריאל, איבד יותר מ-95% מערכו מאז 2018 – נפילה דרמטית שהופכת את מחייתם של אזרחי איראן לקשה יותר מיום ליום.
3+בעוד שהשכר החודשי הממוצע עומד על פחות מ-150 דולר, משפחה ממוצעת בת שלוש נפשות זקוקה לפחות ל-450 דולר כדי לכסות את הצרכים הבסיסיים שלה. פער זה, שמעמיק את הפערים החברתיים, מותיר מיליוני עובדים באיראן מתחת לקו העוני.
המחירים בשוק המקומי מזנקים ללא שליטה. תפוחי אדמה ועגבניות, שניים מהמוצרים הבסיסיים ביותר, התייקרו בשיעור של 75%. הלחם, שבפיקוח ממשלתי, עלה ב-66%, ותעריפי החשמל טיפסו בכמעט 40%.
גם בענפי הדיור, החינוך והתחבורה נרשמו עליות קיצוניות: שכר הדירה למגורים עלה בממוצע ב-40%, ההוצאות על כלי כתיבה לבתי ספר התייקרו ב-35%, ותעריפי התחבורה לבתי ספר זינקו ב-45%. בנוסף, מחירי כלי הרכב המקומיים וחלקי החילוף שלהם עלו בכ-30%.
3+הממשלה והפרלמנט האיראניים, שמתמודדים עם מחסור חמור בתקציבים, דנים באפשרות להעלות את שכר העובדים כדי להתמודד עם האינפלציה. עם זאת, הכלכלנים מזהירים כי הכפלת השכר – צעד שנשקל – אינה ברת קיימא.
המגזר הציבורי הדומיננטי במדינה מתקשה לעמוד בהתחייבויותיו, בעוד שהמגזר הפרטי חושש מקריסה כלכלית. הדפסת כסף כדי לממן העלאות שכר עלולה רק להחריף את האינפלציה ולהעמיק את המשבר.
3+לטענת "איראן אינטרנשיונל", למרות הקריאות הגוברות, המנהיג העליון של איראן לא אותת על נכונותו לפשרות מדיניות או לשיחות ישירות עם ארצות הברית. במקביל, הנשיא האמריקני דונלד טראמפ, שחזר השבוע לבית הלבן, טרם פרסם מדיניות רשמית כלפי טהרן, אך צוותו רמז כי בכוונתו להפעיל לחץ כבד יותר על המשטר האיראני.
כשהציבור האיראני ממשיך לשלם את מחיר המשבר הכלכלי, ההנהגה ניצבת בפני צומת דרכים. האם תבחר איראן להיענות ללחצים ולהידבר עם המערב, או שתמשיך בדרכה הנוכחית ותסתכן בקריסה כלכלית מוחלטת? התשובה לשאלה זו עשויה לקבוע את עתידה של הרפובליקה האסלאמית בשנים הקרובות.
