אתמול הסתיימה הפסקת האש בלבנון, והמציאות בשטח לא משאירה הרבה מקום להפתעות. מבחן 60 הימים, שנועד לבחון את ישימות ההסדרים שנקבעו, לא עמד במבחן. לא ראינו את צבא לבנון תופס עמדות משמעותיות בדרום המדינה, ובוודאי שלא מבצע פעולות משמעותיות לאיסוף או להשתלטות על אמצעי הלחימה של חיזבאללה. בנוסף, מנגנון הפיקוח שהובטח – זה שהיה אמור לטפל בהפרות שהוצגו בפניו – לא הוקם בפועל.
חיזבאללה ממשיך לפעול בדרום לבנון, ונראה כי ארגון הטרור לא נסוג כפי שציפו מקו הליטני. בהתחשב במצב זה, ישראל הכריזה אתמול באופן רשמי כי היא אינה מתכוונת לעזוב את לבנון בעתיד הקרוב. אין כרגע דד-ליין ברור ליציאה, וכל הערכה מוקדמת (30, 60 או 90 ימים) ירדה מהפרק. בימים הקרובים, ייתכן שהמצב יקבל צורה מסודרת יותר, אך כרגע ישראל נותרת בעמדת המתנה אקטיבית.
2+לישראל נותר חופש פעולה מלא בדרום לבנון. צה”ל שומר על יכולתו לבצע פשיטות היכן שנדרש, לתקוף כל הפרה מצד חיזבאללה ואף להרחיב את חמש הנקודות שבהן הוא מתמקד כיום. האחריות בשלב הזה מוטלת בעיקר על פיקוד הצפון ועל הדרג המדיני של צה"ל. ככל שישראל תפעל בנחישות ותמשיך לקבוע עובדות בשטח, כך היא תחזק את ביטחון תושבי הצפון.
ההשלכות של המשך הפעילות הצבאית ברורות גם ברמה האזרחית. נכון לעכשיו, ישראל העריכה את שהותם של תושבי הצפון המפונים עד לסוף חודש פברואר. באמצע החודש צפוי להתקיים דיון אסטרטגי בשאלה האם להאריך את שהותם או להתחיל להחזירם לבתיהם. עם זאת, במציאות הביטחונית הנוכחית, קשה לראות את ישראל משיבה את תושבי מטולה, קריית שמונה, מרגליות, ערב אל-עראמשה ויישובים נוספים לבתיהם בזמן הקרוב.
2+במקביל, התפתחויות בזירה הבינלאומית עשויות להשפיע על המציאות באזור. אם הפגישה המתוכננת בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לנשיא ארצות הברית דונלד טראמפ תצא לפועל, ייתכן שיהיה ניתן לקדם נושאים נוספים. כבר כעת ניכרת התחממות ביחסים הביטחוניים בין ישראל לארצות הברית.
מתחילים לזוז דברים שלא זזו הרבה מאוד זמן, כולל יש הפשרה של אמברגו על אמצעי לחימה שאמריקאים אתמול מפשירים אותם, עם כניסתו של טראמפ לבית הלבן, פחות משבוע, והפצצות הכבדות חוזרות לישראל, זה נשק משמעותי, זה נשק שעיכבו לנו אותו, באדיבות ברק אובמה והממשל הזוי הזה, שהיינו צריכים לעבור איתו את המלחמה.
2+עכשיו אני מקווה מאוד שהכלים מתחילים ככה קצת להסתדר, ישראל תיקח את גורלה בידה ותתחיל באמת לייצר כאן מציאות של מזרח תיכון חדש.
