משלחת ישראלית יצאה לקהיר בעקבות איומי חמאס לעכב באופן שרירותי את הפעימה הבאה של שחרור ארבע חטופות וכן, על מנת לדון בנושאים נוספים הקשורים ליישום ההסכם.
לפי הדיווחים, הנושא נפתר, והחטופות – שלוש תצפיתניות ואזרחית אחת – צפויות להשתחרר ביום שבת, בהתאם להסכמות. גורם מדיני ציין כי למרות תרגילי חמאס, יש לזכור שישראל מתנהלת מול ארגון טרור, ויש לקחת בחשבון שיהיו עוד הפרות. דנה בעוד נושאים שקשורים ליישום ההסכם.
1+בירושלים הובהר לחמאס, דרך המתווכים, כי הפרות משמעותיות, כמו עיכובים בשחרור החטופות, יגררו השלכות. אמנם בישראל נמנעים מלומר זאת באופן גלוי, אך נשקלת האפשרות לחדש את התקיפות בעזה במקרה של עיכובים משמעותיים בפעימות השחרור הבאות.
ברקע הפסקת האש, בין אם זמנית או קבועה, עולה שוב השיח על היום שאחרי. ישראל הציבה לעצמה יעד מורכב: להקים שלטון אזרחי ברצועת עזה, שיופעל מבחוץ על ידי גורם זר, כמו האמירויות ואולי גם האמריקנים, תוך מעורבות מסוימת של ישראל. שלטון זה אמור להתנהל ביום-יום על ידי תושבי עזה שאינם משתייכים לחמאס או מזוהים עם הרשות הפלשתינית. מדובר ביעד מורכב ויש אומרים שאף בלתי אפשרי.
1+בהקשר זה, רון דרמר, השר לעניינים אסטרטגיים, שנחשב לאדם הקרוב ביותר לנתניהו, הופיע אתמול בכנסת ואמר: "אני שומע הרבה זמן שצריכה להיות תוכנית ליום שאחרי, ואנחנו עובדים על כך. אני שותף לעבודה הזאת, ויש הרבה דיונים ופגישות". לדבריו, תוכנית ישראלית מחייבת שיתוף פעולה עם ארה”ב וגורמים נוספים, שכן תוכנית ישראלית בלבד לא תתקבל.
דרמר ציין גם את הסודיות החשובה בתכנון: "בהסכמי אברהם היו רק שלושה או ארבעה אנשים שידעו 24 שעות לפני שנחתם ההסכם עם האמירויות, ולכן זה קרה. ברגע שיש הדלפות, הכול קורס". הוא הדגיש כי העבודה על היום שאחרי מתנהלת בצורה דיסקרטית.
