הנשיא הנכנס דונלד טראמפ ביטל הלילה (בין שני לשלישי) לאחר השבעתו את כלל הסנקציות שהטיל ממשל ביידן על אזרחים ישראלים ביהודה ושומרון, נקודות התיישבות ומספר ארגוני ימין. העיצומים כללו חסימת חשבונות בנק ואיסור כניסה למדינות.
הסנקציות התחילו בתחילת פברואר האחרון כאשר לראשונה חתם נשיא ארצות הברית, ג'ו ביידן, על צו נשיאותי המטיל עיצומים על ארבעה מתיישבים. לפי הצו, הנכסים וחשבונות הבנק בארצות הברית של בארבעה הוקפאו וחל איסור לסחור עמם או להעביר להם כספים באמצעות מערכת הבנקאות האמריקאית ובנוסף הוגבלה כניסתם לארצות הברית.
לאחר מכן, במרץ הטילה ארצות הברית עיצומים על שלושה נוספים וכן על שתי חוות. באפריל ארצות הברית והאיחוד האירופי הטילו עיצומים על חמישה מתיישבים נוספים וארגוני ימין, בהם בנצי גופשטיין, ארגון להב"ה, מאיר אטינגר וארגונים שגייסו כספים לטובת מתנחלים עליהם הוטלו עיצומים בסבב העיצומים הקודם של ארצות הברית.
בהמשך, בחודש יולי מחלקת המדינה הטילה עיצומים על קבוצה נוספת של גופים ויחידים. בקבוצה נכללו ארגון להב"ה, 2 פעילי ארגון צו 9 וכן כמה חוות. בנוסף, באוגוסט נוספו סנקציות על ארגון השומר יו"ש ועל רבש"צ היישוב יצהר. בתחילת אוקטובר האחרון הטילה ארצות הברית עיצומים על איתן ירדני מחוות מעון, על אביחי סוויסה, מנכ"ל ארגון השומר יו"ש ועל "נוער הגבעות", בלי ייחוס מסוים למישהו.
בפעם האחרונה נוספו סנקציות מארה"ב בנובמבר האחרון. הוטלו עיצומים כנגד ארגון אמנה ועל חברת בת שלו בנייני בר אמנה, על חברת איל הרי יהודה, על איתמר יהודה לוי, בעלים ודירקטור בחברה. כמו כן הוטלו עיצומים נגד שני מתיישבים נוספים: שבתאי קושלבסקי, מייסד ארגון "השומר יו"ש" ועל זוהר סבח בשל היותו בעל חווה בדרום בקעת הירדן.
על אף העסקה בעלת המחירים הכבדים שדחף טראמפ לבצע עם ארגון הטרור חמאס, נראה כי צעד זה אותו ביצע שעות לאחר השבעתו מהווה שינוי מגמה ביחסי ישראל-ארה"ב. כמו כן הוא מצביע על ההשפעה הישירה על ההתיישבות ביהודה ושומרון שמצידה לא מפתחת ציפיות לאחר "עסקת הכניעה" לה אחראי הנשיא הנכנס.
