ימים דרמטיים, שעות הרות גורל. עסקת החטופים לפני אישור סופי, חתימה ויציאה לדרך. שר האוצר ויו"ר מפלגת הציונות הדתית, בצלאל סמוטריץ' כבר הודיע שהוא וחברתו למפלגה השרה אורית סטרוק, יתנגדו לעסקה. הוא אף השתמש במילים חריפות, כגון: לא מדובר בעסקת חטופים, אלא בהפקרת החטופים. מדובר בקטסטרופה ואנחנו לא נהיה חלק מזה.
השרה סטרוק פירטה ונימקה במניפסט ארוך את יסודות התנגדותה לעסקה, וטענה שאסור לטייח את המחיר הכבד שמדינת ישראל נאלצת לשלם תמורתה וקבעה שמדובר בעסקה שהיא פרס לטרור וניצחון לחמאס. שרי הציונות הדתית ואולי אף עוצמה יהודית יתנגדו לעסקה, ככל שזו תובא לשולחן הממשלה. התנגדותם תרשם ותהיה כמעט חסרת חשיבות אופרטיבית, בשל ההסכמה הרחבה של כל יתר מרכיבי הקואליציה וכל שרי הליכוד.
6+הנפקות הפוליטית היחידה שיש להתנגדות הנחרצת והחד משמעית של הציונות הדתית לעסקה, תבוא לידי ביטוי אך ורק אם הם יחליטו לפרוש מן הקואליציה ולא להסתפק בהתנגדות תקשורתית או בהצבעה כנגד העסקה בממשלה. אם הציונות הדתית, תפרק את הקואליציה, המשמעות הכמעט ברורה היא: הליכה לבחירות.
אמנם יו"ר האופוזיציה לפיד הבטיח עורף פוליטי לראש הממשלה, בתמיכה בעסקה, גם במסדרונות הכנסת. גם חה"כ בני גנץ, מיהר לספק הבטחה דומה.
אולם, אלה הבטחות על הקרח, שאף אם יתממשו, הן יהיו עם תאריך תפוגה קצר מאוד. נתניהו לא מתכוון לסמוך עליהן ולא יכול לבנות עליהן. כלומר, פרישת הציונות הדתית ופירוק השותפות הקואליציונית של ממשלת הימין בראשות נתניהו, תוביל בהכרח לבחירות בטווח קרוב.
6+זו בדיוק הדילמה בפניה ניצב בצלאל סמוטריץ' ברגעים אלה. האם להסתפק במחאה ורבאלית ובהצבעה כנגד העסקה בשולחן הממשלה או הקבינט, או שמא לקחת את העניין עוד צעד אחד קדימה ולהוביל לפירוק ממשלת "הימין על מלא".
מילכוד 22 קלאסי; סמוטריץ' מאוד מעוניין בהמשך קיומה של הממשלה הנוכחית. היא מצליחה לשיטתו להגשים מדיניות ואידאולוגיה שהוא מאמין בה בכל נימי נפשו. כוחו והשפעתו על המהלכים המדיניים והביטחוניים רבה והוא מצליח לחולל מפנה משמעותי רב בכל הקשור להתיישבות ולעתיד יהודה ושומרון. וכאן נכנס המילכוד המפורסם של הסופר ג'וזף הלר בספרו מילכוד 22, לפעולה.
6+כדי שממשלת הימין תהיה כזו ולא רק בתואר, עליה להגשים מדיניות ימנית, אולם מה עושים אם הדרך להגשמה עוברת במעשים חמורים שאינם חלק ממדיניותך ואף מנוגדים לה קשות. קרי: להכריע את החמאס עד עפר, לא לשחרר מחבלים, לשלוט ברצועת עזה ובסיוע ההומניטרי ובוודאי שלא לאפשר לתושבי עזה "התמימים" לשוב לבתיהם בצפון הרצועה, לעסוק בשיקום הרצועה ובעצם לשיטת סמוטריץ', לפעול במנגנון מהופך לניצחון.
אם ראש הממשלה נתניהו, נכנע לתכתיבי חמאס והאמריקאים והולך לשיטת סמוטריץ' לעסקה רעה וקטסטרופלית לעתיד ולביטחון מדינת ישראל, אזי השותפות הימנית הנהדרת עד עתה לדידו, קורסת מן היסוד ואין עוד בסיס וצידוק להמשיך אותה. אתה לא נמצא בממשלת ימין "על הנייר", בעוד היא מגשימה לשיטתך מדיניות שהיא אנטי ימנית. אתה לא משמש לה כסות לערווה, בעודך מאפשר לתפיסות עולם נוראיות להתממש בממשלה שאתה חבר בכיר בה.
6+וכאן נכנסת שאלת החלופות לפעולה במלוא עוצמתה; אם הציונות הדתית פורשת מן הממשלה – לכאורה בהתאם להצהרותיה ועל פי הקו האידאולוגי הנוקשה והחזק שמפעיל אותה: "מה שאתה בוחר זה מה שאתה מקבל", היה כזכור המוטו הברור של המפלגה ערב הבחירות האחרונות – כנראה שהיא במו ידיה מסכלת את ממשלת החלומות של הימין.
יתר על כן, מדובר בהפלת ממשלת ימין, ערב כניסתו של ממשל טראמפ לבית הלבן, על שלל נושאי התפקידים בו, שהם ידידי ישראל מובהקים. חלקם אוהדי ותומכי ההתיישבות ביו"ש, שהבטחותיהם והצהרותיהם לטובת מדינת ישראל והעם היהודי, נראים כשאובים מחזון ישעיהו ונביאי ישראל.
6+הימין האידיאולוגי חי גם תחת תחושת הטראומה ההיסטורית – פוליטית, של משבר ממשלת שמיר והתחיה בשנת 1992. כזכור יצחק שמיר כראש ממשלת ישראל, תחת מכבש אמריקאי כבד, נכנע ובניגוד לתפיסתו הרעיונית, הלך ל"ועידת מדריד". הדבר הוביל לפרישת התחייה, לפירוק ממשלת שמיר ולהקדמת הבחירות ובסופו של דבר לעליית רבין לשלטון ולהסכמי אוסלו הזכורים לרע. אין ספק שגם אנשים חכמים ומנוסים כמו פרופ' יובל נאמן יו"ר תנועת התחיה וגאולה כהן רבת הכישרון, לו היו יודעים לצפות את תוצאות מעשיהם, לא היו חוזרים על טעותם בפרישה ממשלת שמיר.
אמנם, בצלאל סמוטריץ' אינו פרופ' יובל נאמן ואורית סטרוק אינה דומה לגאולה כהן, למרות ששתיהן גרו בעיר האבות חברון. בכלל, בעת קרות המשבר הפוליטי של שנת 1992, סמוטריץ' עדיין לא חגג בר מצווה וספק אם שיער שאי פעם הוא יעמוד בפני אותו צומת דרכים קריטי בחייו ויידרש להכריע אודות גורלה של קואליציה ובמידה לא מבוטלת גורלה של מדינה. אך, ללמוד מן ההיסטוריה, כל המנהיגים מחויבים ולהבין את משמעות החלטותיהם, עליהם לדעת.
6+כל פוליטיקאי מתחיל בא לעולם הציבורי מלא רוח עזוז וגבורה, שרוממות האידאולוגיה שמנחה אותו בפיו וברמ"ח איבריו ולהט תפיסותיו מותזות בגאון ובגאווה לכל שומע. עם הזמן ולאחר שגרף הלמידה האישי שלו בא לידי ביטוי והמציאות עושה את שלה, הוא מפנים את מה שהמדינאי הגרמני אוטו פון ביסמרק טבע במילות הפז שלו: "הפוליטיקה היא אמנות האפשר ולא הרצוי".
בצלאל סמוטריץ', היה שמח לו ראש הממשלה היה סבור שהאיום שלו לפרק את השותפות ולפרוש מן הקואליציה, הוא ממשי ורציני (גם מבלי שסמוטריץ' יזדקק לומר זאת מפורשות). בינתיים נדמה שנתניהו לא מתרגש יתר על המידה מרעשי הרקע וההתנגדות לעסקה שבאה ממחוזות הימין שמימין לליכוד. אולי הוא יודע שאלו רק צקצוקי מחאה שלא יתורגמו לפרישה מהקואליציה? או שמא הוא נחוש בכל מחיר למחוק את החרפה הנוראה ולהשיב את כל החטופים עד האחרון שבהם ובהן, וגם במחיר אישי פוליטי של בחירות? אפשר שראש הממשלה סבור שיציאה להליך של בחירות לאחר שכל החטופים בבית, עדיפה לו מאשר המשך "מלחמת הפשיטות" בעזה והנשיפה המתמדת בעורף מצד בן גביר וסמוטריץ'?
שעות הרות גורל לעם ישראל ולמדינת ישראל והחלטה אחת קשה מאוד ורבת חשיבות לשר בצלאל סמוטריץ'.
