הבחירות הפדרליות בגרמניה מתקרבות, ומדד התמיכה בציבור מצביע על תחרות צמודה במיוחד בין המפלגות הגדולות. המפלגה הנוצרית-דמוקרטית (CDU/CSU) בראשות פרידריך מרץ והסוציאל-דמוקרטים (SPD) בראשות אולף שולץ, מנסים לגבש קואליציות שיבטיחו להם רוב בפרלמנט. לצד זאת, מפלגות הירוקים, האלטרנטיבה לגרמניה (AfD) והדמוקרטים החופשיים (FDP) שואפות לחזק את השפעתן בזירה הפוליטית.
הנתונים האחרונים מסקרי דעת הקהל מראים עלייה בתמיכה ב-CDU/CSU, המובילה כעת עם כ-28% מהקולות. הירוקים וה-SPD מתחרים על המקום השני עם כ-20% כל אחד, בעוד ה-AfD זוכה לתמיכה רחבה בדרום ובמזרח המדינה. ה-FDP שומרת על מעמד יציב עם כ-10% מהקולות, אך לא צפויה להיות גורם מכריע בבחירות אלו.
מומחים מעריכים כי התוצאות יתנו את הטון לעשור הבא בגרמניה, עם השלכות רוחביות על האיחוד האירופי כולו. הסוגיות המרכזיות העומדות על הפרק כוללות שינויי אקלים, מדיניות אנרגיה, סוגיות הגירה והיחסים עם רוסיה וארה"ב. פייר פויליבר, העומד בראש ה-CDU/CSU, מנסה למצב את עצמו כחלופה שמרנית לשולץ, בעוד הירוקים מציעים אג'נדה סביבתית חדשנית.


במקביל, ההתקדמות של ה-AfD מעוררת חשש בקרב חלק מהבוחרים. חלק מהבוחרים נרתעים ממדיניות שאותה הם מגדירים קיצונית מצד המפלגה, וכן הרטוריקה האנטי-ממסדית שלה. ההצלחה האלקטורלית של ה-AfD עשויה להשפיע על הרכב הקואליציה העתידית ולסבך את המו"מ בין המפלגות. ראשי המפלגות הירוקות וה-SPD, אנאלנה ברבוק ואולף שולץ, מפצירים בבוחרים לבחור ביציבות ובאחריות לאומית.
בגרמניה, שבה הבונדסטאג משמש כבסיס למשילות ולייצוג האזרחי, התחרות בין המפלגות חורגת הרבה מעבר לדיון פנים-מדינתי. תוצאות הבחירות הקרובות יהוו מבחן למבנה הקואליציוני המוכר במדינה ויתוו את המדיניות הלאומית והבינלאומית בשנים הקרובות.
