שר המשפטים יריב לוין מנהל בימים אלו קרב חסר סיכוי על עתיד בית המשפט העליון. בג"ץ הציב לו דד-ליין ודרש לערוך בוועדה לבחירת שופטים הצבעה על זהות נשיא בהימ"ש העליון הבא עד ל-16 בינואר, ולפי הגישה הלוחמנית שמציגים השופטים הם לא מתכוונים להתפשר גם בנושא בחירת שלושת השופטים הבאים של העליון.
אם הדברים יישארו כמו שהם השופט יצחק עמית יכהן כנשיא העליון עד לאוקטובר 2028. לוין, שעד עכשיו בעיקר מרח זמן בוועדה, יידרש לבצע מהלך משמעותי על מנת שהדבר לא ייצא לפועל. בהנחה שאי קיום הצו לא נכלל ברשימת האופציות שלו, בפני לוין עומדות שתי ברירות – העברת החוק לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים או התפטרות.
החוק לשינוי הרכב הוועדה יקודם?
אישור החוק לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים עשוי להיות הליך פשוט לכאורה, שכן הוא אושר בוועדת החוקה וממתין רק לאישורו בקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת, אך נראה שבקואליציה יש מי שדואגים לשים לו ברקס. עם זאת, לוין מצידו מבהיר כי "לב הרפורמה" זהו שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים וכי הוא עושה "כל מאמץ להגיע להבנה עם ראשי מפלגות הקואליציה" כדי להבטיח את העברתו.
2+אך שתי האופציות לא באמת יפתרו את הבעיה, אלא רק ירוויחו עוד קצת זמן לקואליציה, שנותרה מפוחדת ולא נראה שבכוונתה להשלים את כל חוקי הרפורמה המשפטית בקדנציה הנוכחית או כלל. אם לשפוט לפי הפסיקות האחרונות של בג"ץ, השופטים לא יהססו להשתמש באמצעים העומדים לרשותם על מנת לעקוף את החוק אם יעבור, בדומה למה שעשו עם חוק הנבצרות והחוק לתיקון עילת הסבירות.
איך יראה בית המשפט העליון בשנים הבאות?
כיום ישנם 12 שופטים מכהנים בבית המשפט העליון – יוסף אלרון, אלכס שטיין, ח'אלד כבוב, גילה כנפי-שטייניץ, יצחק עמית, דוד מינץ, יחיאל כשר, נעם סולברג, רות רונן, יעל וילנר, דפנה ברק-ארז ועופר גרוסקופף. אם לשפוט לפי פסק דין הסבירות, ישנם שני שופטים שמרנים מובהקים: סולברג ומינץ, וחמישה שופטים אקטיביסטים מובהקים: עמית, ברק-ארז, גרוסקופף, כבוב ורונן. שאר השופטים – אלרון, שטיין, וילנר, כנפי-שטייניץ וכשר, בחרו לשבת על הגדר אך רובם מזוהים כשמרנים.
בהנחה שלוין לא יצליח לממש את הצעותיו לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים ולביטול שיטת הסניוריטי, נשיא בית המשפט העליון הבא יהיה יצחק עמית והוא יכהן בתפקיד עד פרישתו באוקטובר 2028. לאחר מכן יכהן בתפקיד השופט נעם סולברג עד לפרישתו בינואר 2032. מי שתחליף אותו תהיה השופטת דפנה ברק-ארז שתכהן בתפקיד עד ינואר 2035. לצורך העניין בעשר השנים הקרובות יכהנו בתפקיד רוב הזמן האקטיביסטים.
2+לפי סדר הפרישה של שופטי העליון, עד לתום כהונתו של הנשיא המיועד יצחק עמית שנחשב לאקטיביסט מובהק, צפויים להתמנות שני שופטים נוספים, במקומם של השופטים יוסף אלרון ואלכס שטיין שנחשבים עקרונית לשמרנים יחסית. השופט כבוב יפרוש מספר חודשים קודם לכן ולא מן הנמנע שלא ייבחר לו מחליף עד לפרישתם של שטייניץ ועמית. משמעות הדבר היא שהימין יאבד את האפשרות לשנות את זהות בית המשפט בשנים הקרובות.
לא צריך ללכת רחוק כדי להבין שהבעיה נעוצה בשיטה עצמה. בזמן כהונתו הקודמת של הנשיא טראמפ, השיגו השמרנים בארצות הברית רוב של של שישה שופטים שמרנים אל מול שלושה ליברלים בבית המשפט העליון על ידי מינויים של שלושה שופטים שמרנים נוספים. הדרך היחידה של הקואליציה לאפשר בעתיד רפורמה משפטית אמיתית תהיה נעוצה דווקא בשינוי השיטה, אך זו חייבת לעבור קודם דרך הוועדה לבחירת שופטים, שהוכיחו שנכון לעכשיו כוחם בלתי מוגבל.
