לאחר המתקפה הרצחנית של חמאס ב-7 באוקטובר 2023, עלו שאלות רבות כיצד מחדל שכזה קרה. החל מידיעות זוטרות שהתקבלו בתקופה שלפני כן ועד להוכחות חותכות שמשהו גדול עומד לקרות, צה"ל נתפס לא מוכן באסון הכי גדול שקרה לעם היהודי מאז השואה. תחקיר הוושינגטון פוסט שפורסם הבוקר (שני) חושף כיצד שינוי התפיסה הטכנלוגית – העדפת מערכות בינה מלאכותית על פני מודיעין אנושי, היווה אחת מהסיבת לכך שצה"ל הופתע בשבת של שמחת תורה.
כמו כן, לאחר הטבח צה"ל החל לתקוף בעזה, תוך שימוש במאגר מידע שגובש בקפידה במשך שנים וכלל פרטי כתובות מגורים, מנהרות ותשתיות אחרות קריטיות של ארגון הטרור חמאס. תחקיר הוושינגטון פוסט שפורסם חושף גם כי עם הזמן, מאגר המטרות התרוקן במהירות וכדי לשמור על קצב המלחמה המהיר, פנה צה"ל לכלי בינה מלאכותית מתוחכם בשם "הבשורה" שיוצר במהירות מאות מטרות נוספות.
מומחים מסוימים רואים את פיתוחי צה"ל כפיתוחי הבינה המלאכותית הצבאית המתקדמת ביותר אי פעם, אך התחקיר חושף פרטים שלא דווחו בעבר על פעולתו הפנימית של תוכנית למידת המכונה, יחד עם ההיסטוריה הסודית בת העשור של פיתוחה. התחקיר חושף גם ויכוח עז בשורות הגבוהות ביותר של צה"ל, שהחל שנים לפני ה-7 באוקטובר, על איכות המודיעין שנאסף על ידי הבינה המלאכותית והאם ההמלצות של הטכנולוגיות זכו לבדיקה מספקת.
5+אחד מכלי הבינה המלאכותית אותו פיתח צה"ל נקרא "הבשורה". מפקד יחידת 8200 הנוכחי, יוסי שריאל, הביא לשינוי בעבודת היחידה ובשיטות איסוף המודיעין בכך שתמך בפיתוח "הבשורה", תוכנת למידת מכונה שנבנתה על גבי מאות אלגוריתמים חיזויים, המאפשרת לחיילים לשאול במהירות מאגר נתונים עצום המכונה בתוך הצבא "הבריכה".
על ידי סקירת כמויות אדירות של נתונים מתקשורת שנאספה, צילומי לוויין ורשתות חברתיות, האלגוריתמים מוציאים את קואורדינטות המנהרות, הטילים ומטרות צבאיות אחרות. כך, המלצות של התוכנה שעברו בדיקה של אנליסט מודיעין ממוקמות במאגר המטרות על ידי קצין בכיר. באמצעות זיהוי תמונה של התוכנה, חיילים יכלו לחשוף דפוסים עדינים, כולל שינויים זעירים בשנים של צילומי לוויין של עזה המצביעים על כך שחמאס קבר משגר רקטות או חפר מנהרה חדשה: "דחיסה של שבוע עבודה ל-30 דקות", אמר בכיר צבאי לשעבר שעבד על המערכות.
בספר שכתב תחת שם בדוי, מציג שריאל חזון להחדרת אוטומציה למוסדות הביטחון של מדינת ישראל כאשר הוא מתאר כיצד ניתן לחזות מראש את מעשיהם של מפגעים בודדים על ידי שחרור אלגוריתמים לניתוח מיקומי טלפון, פוסטים ברשתות חברתיות, צילומי רחפנים ותקשורת פרטית. בראייתו הרחבה, בינה מלאכותית תיגע בכל היבטי ההגנה, הן בזמן שלום והן במלחמה. באמצעות שימוש בטכנולוגיות מעקב של בינה מלאכותית, הגבולות של ישראל יהפכו ל"גבולות חכמים". על ידי איסוף פרטים דיגיטליים, צבאות יוכלו לבנות "בנקי מטרות" מתקדמים עם שמות, מיקומים ודפוסי התנהגות של אלפי חשודים. טכנולוגיות אלו יכולות להחליף 80 אחוז מאנליסטי המודיעין המתמחים בשפות זרות תוך חמש שנים בלבד, כך סיכם בספרו.
5+כלי למידת מכונה נוסף, בשם "לבנדר", משתמש בציון אחוזים כדי לחזות עד כמה סביר כי פלשתיני יהיה חבר בארגון טרור ומאפשר לצה"ל לייצר במהירות נפח גדול של מטרות אנושיות פוטנציאליות. "לבנדר", שפותחה בשנת 2020, מעבדת נתונים כדי לייצר רשימות של מחבלי חמאס וג'יהאד האיסלאמי פוטנציאליים ונותנת לכל אדם ציון המשערך את הסבירות שהוא חבר בארגון טרור, כך אמרו שלושה אנשים שמכירים את המערכת לפוסט. גורמים שיכולים להעלות את הציון של אדם כללו השתייכות לקבוצת WhatsApp עם מחבל מוכר, החלפת כתובות ומספרי טלפון בתדירות גבוהה או קבלת שם בקבצי חמאס.
חלק מהטכנלוגיות של צה"ל גם מנבאות כמה תושבים עשויים להיפגע מההתקפות ומסייעת לישראל לעמוד בעיקרון המרכזי של המשפט הבינלאומי. אותן הערכות מתקבלות באמצעות תוכנת כריית נתונים, תוך שימוש בכלים לניתוח צילומי רחפן ולצד איכון טלפונים שמונים את מספר האזרחים באזור.
בין היתר, הצבא גם השקיע בטכנולוגיות ענן חדשות שעיבדו אלגוריתמים במהירות, לקראת עימות צפוי עם חיזבאללה בגבול הצפון. אפליקציה בשם Hunter אפשרה לחיילים בשדה הקרב לגשת ישירות למידע. צה"ל גם בנה אפליקציה ניידת נוספת בשם Z-Tube שבה חיילים בשדה הקרב יכלו לצפות בשידור חי של אזורים שאליהם הם עומדים להיכנס, ואפליקציה נוספת בשם Map It, שסיפקה הערכות בזמן אמת של נפגעים אזרחיים פוטנציאליים באזור ספציפי שפונה.
5+עם זאת, לכמה מהקצינים באגף המודיעים היו חששות מזה זמן רב כי טכנולוגיית הבינה המלאכותית שהאיצה את קבלת ההחלטות, הסתירה פגמים בסיסיים. על פי התחקיר, דוחות שהוגשו לקצונה הבכירה לא ציינו כיצד נגזר המודיעין – בין אם מאנליסטים אנושיים או ממערכות בינה מלאכותית – מה שהקשה על הקצינים לקבל הערכות מדויקות. עוד מצוין בתחקיר כי ביקורת פנימית בצה"ל מצאה כי במערכות בינה מלאכותית מסוימות לעיבוד השפה הערבית, נמצאו אי דיוקים והן לא הצליחו להבין מילים וביטויי סלנג מרכזיים בשפה.
לטענת הוושינגטון פוסט, בשנת 2014, יחס הנפגעים האזרחיים המותר של צה"ל היה אזרח אחד עבור כל טרוריסט בכיר, כך לפי טל מימרן, יועץ משפטי לשעבר לצה"ל. במלחמת חרבות ברזל, המספר גדל לכ-15 אזרחים עבור חבר חמאס ברמה נמוכה ו"מספר גבוה יותר" עבור חברים ברמה בינונית ובכירה.
בנוסף לדאגות לגבי איכות המודיעין שמקורו בבינה מלאכותית, השימוש בטכנולוגיה עורר שינוי פרדיגמה בקרב חלקים מסויימים בתוך צה"ל, תוך השתלטות על תרבות מודיעין שהעריכה באופן היסטורי חשיבה אינדיבידואלית על פני יכולת טכנולוגית, שכן, יחידת 8200 העצימה במשך זמן רב אנליסטים ברמה נמוכה כדי לעקוף את הבוסים הישירים שלהם ולהוציא אזהרות ישירות למפקדים בכירים, כך על פי התחקיר.
5+מהרגע שיוסי שריאל נכנס לפקד על היחידה, 8200 התארגנה מחדש כדי להוקיע בכירים שהתנגדו לבינה המלאכותית. נכון להיום, שיטות המודיעין של צה"ל נמצאות תחת ביקורת בין היתר בשל האישומים השקריים שבית הדין הבינלאומי בהאג קבע שישראל מבצעת. בתוך כך עולה השאלה אם החלטות מכריעות לגבי הפצצת מטרות בעזה התקבלו על ידי תוכנה או על ידי אדם.
שני מפקדים בכירים לשעבר אמרו לוושינגטון פוסט כי הם מאמינים שהמיקוד האינטנסיבי בבינה מלאכותית היווה סיבה משמעותית לכך שישראל נתפסה לא מוכנה בשבעה באוקטובר. לטענתם, המחלקה הדגישה יתר על המידה את הממצאים הטכנולוגיים והקשתה על אנליסטים להעלות אזהרות למפקדים בכירים: "זה היה מפעל בינה מלאכותית. האדם הוחלף על ידי המכונה". שריאל לא הגיב לבקשת הוושינגטון פוסט.
בעבר, 8200 שמרה במשך זמן רב על מאגר מטרות ותחזוקתן הייתה עבודה מאומצת. אנליסטים נדרשו לאשר את ממצאיהם עם לפחות שני מקורות עצמאיים ולרענן את המידע באופן רציף, כך על פי שלושה אנשים שמכירים את התוכנית. לפני הכנסת מטרה רשמית למאגר, היה צורך "לאמת" מטרה מוצעת על ידי קצין בכיר ועורך דין צבאי כדי להבטיח כי היא תעמוד בדין הבינלאומי.
5+מנהיגי קהילת המודיעין בישראל, בראשות יוסי שריאל, האמינו שבינה מלאכותית יכולה להאיץ משמעותית את התהליך המייגע הזה, כך על פי הוושינגטון פוסט. עם זאת, חלק ממפקדי 8200 חששו מדיוקם של אלגוריתמים אלה. בבדיקה שנערכה על טכנולוגיית עיבוד שפה נחשף כי חיזוי התוכנה לא היה מדויק כמו של קצין אנושי ואחרים חששו כי תחזיות מהתוכנה מקבלות משקל רב מדי. מפקדים בכירים לא ידעו אם המלצה נגזרה באמצעות אלגוריתם או באמצעות מקור אנושי: "הכל טופל כאילו זה אותו דבר", אמר בכיר צבאי לפוסט. "אני אפילו לא בטוח שהאדם שהכין את הדוח ידע את ההבדל בין חלקי המידע".
שני בכירים בצה"ל לשעבר אמרו לפוסט שהדגש על טכנולוגיה שחק את "תרבות האזהרה" של 8200, שבה אפילו אנליסטים ברמה נמוכה יכלו בקלות לתדרך מפקדים בכירים על חששות. שינוי זה, הם הוסיפו, הוא סיבה משמעותית לכך שישראל הופתעה ב-7 באוקטובר.
צה"ל אמר בתגובה לעיתון כי הטענות שהשימוש שלו בבינה מלאכותית מסכן חיים אינן מדויקות: "ככל שיש לך יותר יכולת לרכז מידע בצורה יעילה, כך התהליך מדויק יותר", אמר צה"ל בהצהרה לפוסט. "אם בכלל, כלים אלה צמצמו את הנזק המשני והעלו את הדיוק של התהליך המונחה על ידי אדם".
