יצאו מהקונספציה: הניו יורק טיימס חושף לראשונה הצהריים (חמישי) את הפקודות הישראליות הדרמטיות שהתקבלו במהלך יום טבח השבעה באוקטובר, ושינו לחלוטין את כל דרך הלחימה שבה נקטה ישראל מול עזה וחמאס במשך שנים ארוכות. בארבע מילים: צה"ל הוריד את הכפפות.
בשעה 13:00 בדיוק, בלב ה-7.10 הנורא קיבלה מערכת הביטחון צו דרמטי, וחבר תקדים, שנתן לקציני צה"ל את האפשרות לאשר ולבצע תקיפות נגד מחבלי חמאס בדרג בינוני גם אם יש לידם עד 20 בני אדם. ההבנה הייתה שישראל נמצאת במלחמת הישרדות, ושפעולות שאינן דרסטיות יסכנו את קיומה, ביתר שאת מול איום מיידי לפלישה מלבנון.
3+שימוש נרחב בבינה מלאכותית:
בנוסף למספר ה"בלתי מעורבים" האפשרי, מרחב היעדים לתקיפות התרחב משמעותית וברגע אחד, תוך הסתמכות נרחבת על מטרות שהפיקה בינה מלאכותית, או על סמך זיהוי מיקום של מחבלים, גם אם עברו מספר שעות מאז ואין זיהוי וודאי. במבצעים הקודמים ישראל הייתה זהירה הרבה יותר, כבולה הרבה יותר. אז, עם אישור מיוחד בלבד, בוצעו תקיפות שבהם נפגעו עד 5 אזרחים, או במקרים קיצוניים 10.
ישראל בשבעה באוקטובר הבינה שהיא חייבת להגיב במהירות. נתניהו אמר בהצהרה: "כל מקום שבו נפרס חמאס בעיר הרשע הזו, כל מקום שבו חמאס מסתתר ופועל מהם, אנחנו נהפוך אותו להריסות". המסר היה ברור.
3+עשרות אלפי חימושים הוטלו
לראשונה, ישראל יכלה לחסל חמושים מחמאס גם כשהם ליד בני משפחותיהם. הנכס של חמאס – ניצול הסביבה האזרחית לטרור – איבד את משמעותו, אמנם לזמן קצר – כי מהר מאוד, ככל שעבר הזמן מהשבעה באוקטובר, והלחץ הבינלאומי גבר, הוקשחו מחדש התנאים וההגבלות לפני כל תקיפה.
עשרות אלפי חימושים, למעלה מ-30,000 הוטלו באותם חודשיים אינטנסיביים, יותר מאשר בכל שמונת החודשים שלאחר מכן. גם השימוש ב"הקש בגג" צומצם מאוד.
3+לישראל לא הייתה ברירה, כפי שנמסר בתגובה לתחקיר של הניו יורק טיימס. זו הייתה התמודדות כמעט חסרת תקדים בתולדות המלחמה, חמאס הסתתר בין אזרחים, שיגר רקטות מאזורים מאוכלסים, החביא לוחמים בבתי משפחות ובבתי חולים תוך שימוש במערכת מנהרות שלא נראתה כדוגמתה. התגובה הישראלית לטבח, הייתה, כך ניתן לומר באופן שלא היה כמוהו במלחמות ישראל בעשרות השנים האחרונות.
