סנגורו של ראש הממשלה, עו"ד עמית חדד, הציג הבוקר (שלישי) בפתח הדיון בבית המשפט המחוזי בתל אביב את העובדה שבין החתימות של נתניהו על האישורים הרגולטוריים שעליהם נטען כי ניתנו כהטבות לאיש העסקים שאול אלוביץ' במסגרת יחסי התן וקח בין השניים, היו גם חתימות משמעותית שניתנו בשנת 2010, מספר שנים לפני ההיכרות ביניהם.
חדד טען כי אותן חתימות עסקו בעיקרן במתן ההיתר לאלוביץ' להפוך לבעל השליטה בקבוצת בזק, דבר שהגיע לשווי של לא פחות מ-6.8 מיליארד שקלים, כשהוא משווה אותן לחתימות שניתנו לאחר ארוחת הערב בין השניים שמכונה "פגישת ההבנה" (במהלכה נטען כי הושגו הבנות השוחד בין נתניהו לבעלי וואלה) שהיו שוות כ-800 מיליון שקלים "בלבד".
עו"ד עמית חדד שאל את נתניהו האם כשחתם על ההיתרים שניתנו בשנת 2014 הרגיש תחושה שונה או מחויבת למר אלוביץ' מאשר אותם אישורים משנת 2010. ראש הממשלה הבהיר כמובן כי מבחינתו לא היה שום הבדל בין החתימות, כשהוא חוזר על הטענה שלו מיום העדות הראשון לפיה החתימה שלו ניתנת באופן אוטומטי לאחר שאנשי המקצוע עוברים על הסעיפים.

"לא הרגשתי שום תחושה ואני לא זוכר שחתמתי על זה. לא הייתה לי תחושת מחויבות", הבהיר נתניהו כשהוא מסביר: "לא זכרתי שהביאו לי אף אחד מהם. הדרג המקצועי מביא את זה לחתימת השר וזה עובר דרך משפך של המשרד שלי כאמור, מביאים לחתימה ואני חותם. זה כמובן לא עשה עלי רושם או חרט בי הבנה והבלים שמשויכים לי פה".

בשלב הזה התערב השופט ברעם באופן חריג בדיון ושאל את נתניהו האם הכיר את אלוביץ' בשנת 2010. "לא", השיב נתניהו, "הייתה לי היכרות כללית איתו כחלק מקבוצה של אנשים מובילים בכלכלה, פגישה אישית איתו לא הייתה קיימת עד ארוחת הערב". לאחר מכן עקץ נתניהו את הפרקליטות פעם נוספת: "זה די מעניין שהתביעה כללה את האישורים האלה באישום. זו אפילו רשלנות, הרי אלה חתימות מזכות".
