תגלית מדהימה נמצאה בגן הלאומי ציפורי: כלי חרס יוצר דופן, כמעט שלם, שלאחר שנוקה מהעפר התברר כעששית קדומה המוערכת שנוצרה בתקופה הביזנטית- לפני כ-1,500 שנה.
ד"ר דרור בן-יוסף, ארכיאולוג מחוז צפון ברשות הטבע והגנים: "זהו ממצא נדיר יחסית בארכיאולוגיה של ארץ-ישראל, רק לעיתים רחוקות אנו מוצאים עששיות שלמות בחפירות. היות ומדובר בגן לאומי ציפורי, עיר הסנהדרין היהודית ומקום חתימת המשנה על-ידי רבי יהודה הנשיא, ניתן לשער שהעששית שימשה אוכלוסייה יהודית במקום".
2+העששית הקטנה, שקוטרה 18 ס"מ וגובהה 19 ס"מ, הינה מעשה ידי אומן, בעלת פתח מלבני בחזיתה וכ-55 ניקובים סביבה, ששימשו כ"חריצי אור". כדי להדליק את העששית הנ"ל, היה צורך בהכנסת נר שמן דולק לחלל העששית, ולתלות אותה במקום הרצוי. בימי הבית השני ועד לתקופת המשנה והתלמוד, היוו נרות השמן והעששיות ביטוי של אמונה, זהות וטהרה, כך על פי רשות הטבע והגנים.
העששית הייחודית תועבר להמשך טיפול ומחקר ברשות העתיקות, ובהמשך, תוצג לקהל בקריה הלאומית לארכיאולוגיה של ארץ ישראל בירושלים.
2+הגן הלאומי ציפורי שוכן בגליל התחתון המערבי, באזור גבעות הגיר שבין נחל ציפורי מדרום ובקעת בית נטופה מצפון. ציפורי הייתה בירתו המפוארת של הגליל כבר מתקופת הכיבוש הרומי, בשנת 63 לפני הספירה. במאה השנייה לספירה העביר אליה רבי יהודה הנשיא את הסנהדרין, ובה נחתמה המשנה.
גם הנוצרים מייחסים לעיר חשיבות כיוון שעל פי המסורת הנוצרית התגוררו כאן הוריה של מרים, אמו של ישו .באמצע המאה השלישית, בעקבות העתקת מושב הסנהדרין לטבריה, איבדה ציפורי את מעמד בירת הגליל, ועם זאת, נראה שהיא המשיכה להיות מרכז יהודי חשוב עד המאה החמישית לספירה, עת גדלה הקהילה הנוצרית בעיר והייתה מרכיב ניכר באוכלוסייתה.
