במסגרת מאמצי השלום למלחמה באוקראינה, מדינות אירופה שוקלות לראשונה ברצינות פריסת כוחות צבאיים בשטח האוקראיני כחלק מהסכם הפסקת אש עתידי עם רוסיה. המהלך נדון אתמול (חמישי) במפגש מנהיגי נאט"ו ואוקראינה בבריסל, בנוכחות נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי.
רעיון זה, שקודם על ידי נשיא צרפת עמנואל מקרון וזכה לעניין מצד מדינות נוספות כמו בריטניה והמדינות הבלטיות, נועד לספק ערבויות ביטחוניות לאוקראינה בזמן שהחברות בנאט"ו נותרת בגדר חזון לעתיד. במקביל, הרעיון הוצג לנשיא הנבחר דונלד טראמפ, שהביע עניין במעורבות אירופית רבה יותר בהגנה האזורית.


משמעות הפריסה והאתגרים שבדרך
הדיונים כוללים אפשרות לכוח שמירת שלום אירופי שיפעל תחת מנדט ייחודי ולא במסגרת נאט"ו, כדי להימנע מפרובוקציות נוספות מול רוסיה. עם זאת, שאלות רבות נותרו פתוחות, כגון גודל הכוח, משימותיו ותגובות אפשריות מצד מוסקבה.
נשיא אוקראינה בירך על היוזמה ואמר כי היא עשויה לתרום לסיום הסכסוך, אך הדגיש כי רק חברות מלאה בנאט"ו תבטיח את עתידה הביטחוני של ארצו. בינתיים, נשיא רוסיה ולדימיר פוטין ממשיך להציג דרישות מקסימליסטיות במסגרת משא ומתן עתידי, בעודו מבקר את נכונותה של קייב לדיון.
מעל לכל, התקדמות בשדה הקרב תהיה המפתח להצלחתו של כל הסכם עתידי. אירופה, במקביל, מתכוננת לתמוך באוקראינה לא רק בפריסת כוחות אלא גם בהגברת האספקה הצבאית וחיזוק צבאה.

