בשלהי אוקטובר בשעות הצהריים, רס"ר (מיל') עוז זכריה פעל בדרום לבנון כשהוא נעזר במחפר, לפתע שמע פיצוץ עז, לאחר מספר שניות, הוא הביט בידו המדממת והבין שנפצע. זכריה בעל התושייה הרבה, יצא במהירות מהכלי, התרחק ממנו ודיווח בקשר על פציעתו.
מתוך "ארבע"
"לאחר כמה רגעים שהרגישו כמו נצח, הגיעו חברי הפלוגה לעזרתי. הם פעלו במהירות לנסות לעצור את הדימום באמצעות חסם עורקים. בגלל תנאי השטח, מסוק לא הצליח לנחות, אז המתנו לרכב חילוץ שהגיע כעבור מספר דקות" שיחזר הלוחם, "המסע החוצה דרך ההרים היה סיוט, אבל בסופו של דבר הגעתי לגבול ומשם הועברתי במסוק לבית החולים רמב"ם".
זכריה מאושפז כבר כחודש וחצי במרכז "שיבה", עבר חמישה ניתוחים והוא חולם לשוב הביתה למשפחה: "יש לי שלושה ילדים קטנים ואישה מדהימה, והם הכוח שלי להמשיך", סיפר בהתרגשות.
