ישיבת הקבינט בנושא הביטחון ביהודה ושומרון התקיימה אתמול (ראשון) ובמהלכה נידונו הצעדים בהם יש לנקוט בעקבות החשש מאובדן השליטה של הרשות הפלשתינית אל מול ארגוני הטרור והסלמה בגזרה. אני רוצה להבהיר: אנחנו לא צריכים להיות גלגל ההצלה של אבו מאזן.
זהו אותו אבו מאזן שתומך במשפחות מחבלים ולא מכיר במדינת ישראל כפרטנר אמיתי. התפקיד שלנו זה לא להציל אותו – אלא לחסל מחבלים. העמדה שהוצגה בקבינט, לפיה אם הרש"פ תתמוטט – אז אנחנו נצטרך להתמודד עם גלי טרור נרחבים יותר ביהודה ושומרון, ובמקום שנקבל רשות פלשתינית שיש לנו שיח איתה נקבל סוג של חמאס, נקבל עזה 2 – החשש אומנם קיים, אבל זה לא עניין שלנו אם הרש פ תתמוטט או לא.
"היום שאחרי": כך חמאס והרש"פ מתכננים להקים מדינה בשטח ישראל
אבו מאזן הוכיח לנו שהוא לא פרטנר, לאורך כל שנות שלטונו. אבו מאזן השתמש בכסף, שבין היתר קיבל מישראל, לצורך מימון משפחות מחבלים. הוא לא רצה לעולם להתנער מהתופעה הזו, לא רצה לעולם להכיר במדינת ישראל כשותפה אמיתית – ומה הפלא שבערוב ימיו הוא הופך להיות סוג של אסד מסוים.
אני לא חושב שישראל צריכה להיות המגן שמציל את אבו מאזן עכשיו. זה לא התפקיד שלנו. אני שומע אתמול שהאמריקאים מבקשים מאיתנו שנעביר אמל"ח וציוד צבאי ונחזק את הרש"פ. מחזירים אותנו לאוסלו.
זו מדינה שמכה על חטא על ההסכם האיום הזה – ונראה שהיא הולכת עכשיו, כנראה בצעדי ענק, גם לסדר אותו ולתקן אותו, ואולי גם לעשות לו איזו יציקה ויסודות מסביב מחדש.
יש פה חתיכת מגה אירוע אסטרטגי, דרמטי, מדיני – וזה זמן של מנהיגים. למרות החשש מהשלטון שיקום אחרי נפילת שלטונו של אבו מאזן – אסור למדינת ישראל להתערב, זה לא תפקידנו להציל את אבו מאזן שמימן משפחות מחבלים.
