הנעשה בסוריה, לבנון ועיראק, כמו גם בשטחי הרשות הפלסטינית וכפי הנראה גם בירדן בעתיד, מהווה הוכחה לכישלון התפישה המדינית המערבית שהחלה בשנות המנדט. הישות המלאכותית המדינתית במזרח התיכון, שנכפתה הר כגיגית על הערבים בהשראת המערב, מתהפכת חזרה על יוצריה ושליטיה במחיר דמים המוקז מכל המעורבים.
חכמת שלטונם של העות'מאנים במזרח התיכון, בו שלטו במשך כ-400 שנה, לא שרדה את מלחמת העולם הראשונה. המעצמות המערביות, בריטניה וצרפת, שתפשו עצמן כנאורות, לא השכילו להבין ולכבד באמת ובתמים, את סדרי המזרח התיכון הערבי-מוסלמי. כך, חירבו הן את הסדר האזורי הישן וייבאו לשטחים הכבושים על ידן, בהם שלט האסלאם במשך כ-1300 שנים בזכות חוקי המדבר, הכבוד והחרב – אידאות "מתקדמות", רעיונות מדיניים וסדרים חברתיים שהתפתחו אצלן במשך מאות שנים. זאת ועוד ברצף תהליכים אבולוציוניים שכלל מלחמות, מהפכות ועריפות ראשים בגיליוטינות מושחזות.
כעת עומד המערב ומשתאה נוכח התפרקותן ל"אטומים" של המדינות הערביות המלאכותיות. פאר היצירה, ההשראה והכפיה המערבית על הערבים. התפרקות התלכידים (הקונגלומרטים) המדיניים המאולצים שנוצרו במשך כמאה שנים, לחלקים המקוריים והטבעיים, שהיו שם במשך מאות בשנים ונשארו מבוססים על ערכיה ומסורותיה של החמולה, הנאמנויות השבטיות החזקות וחוקי המדבר המושרשים משכבר הימים.
איזו מדינה או ממלכה מיוחדת במינה?
בראשית שנות ה-20 של המאה ה-20, לאחר תבוסת האימפריה העות'מנית וסיומה של מלחמת העולם הראשונה, אישר חבר הלאומים (הגוף שקדם לאו"ם) להחיל את שיטת המנדטים על השטחים שכבשו צרפת ובריטניה במזרח התיכון, שחולקו ביניהן במסגרת הסכם סייקס -פיקו. הרעיון שעמד בבסיס שיטת המנדטים היה שליטה בשטח הכבוש עד שתושבי המקום יוכלו להקים ולנהל בו מדינה עצמאית. הניסיון לאפשר למנהיג ערבי בן שבט אחד, מפלג ואמונה דתית מסוימים, לשלוט במי שאינו בן שבטו, אמונתו ועדתו בהסכמה מדעת ומתוך רצון כן לחיים הוגנים בצוותא – היה ונישאר הזוי עד מנותק מתפישת המציאות הערבית והמוסלמית בת מאות ואלפי השנים, שהשתרשה במזרח התיכון עוד בטרם עלה ונפוץ האסלאם.
3+לבנון – המחשבה שהתלכיד (קונגלומרט) הלאומי המלאכותי שנוצר על ידי הצרפתים ב-1943 ונקרא "לבנון", יוכל להתנהל באופן תקין, נאור וסובלני לאורך שנים בהשראה מערבית – לא החזיק זמן רב ללא סכסוכים אלימים ומלחמות אזרחים. החלוקה הדתית והעדתית, החברתית והתרבותית בלבנון התפוצצה, במלוא מובן המילה, לרסיסים.
שרידיה של לבנון, שהוחזקו בשנים האחרונות באמצעות "דבקים איראנים" והונשמו מעת לעת באדיבות הצרפתי ם- אינם מתאחים או מבשרים חיים טובים ובריאים לתושבים המפולגים שנותרו בלית ברירה בארצם. ככל הנראה לא יתגבשו הם בקרוב לכדי יישות מאוחדת, ברוח האידאות המערביות ובמתכונת הישנה והטובה, לכאורה. משמע- הסונים והשיעים לא יוותרו על הזהות, המורשת והירושה המדממת. יבדלו הם מהעדות האחרות: הנוצרים, העלאווים, הדרוזים ואחרים, שמנסות לשרוד בצילן ללא השפעה משמעותית או הצלחה יתירה. ידוע לכל כי טרם פותח הדבק שיצליח לאחות ולהחזיק לאורך שנים את השברים של הגורמים השונים המרכיבים את לבנון. אלו שמעולם לא היו באמת ובתמים יישות אחת טבעית עם מכנים משותפים ראויים. כך ממשיך הדם בארץ הארזים לזרום מבעד לסדקים הרחבים ולחורים העצומים, הבלתי ניתנים לגישור מטעמים שונים.
בקיצור – בלבנון היו ויהיו עדות שונות אך לא עם לבנוני מאוחד בזמן הקרוב. על כן מדינה מתוקנת במתכונת מערבית – ככל הנראה תישאר עבור חלקם, וגם חלקינו שממאן להבין מה זה המזרח התיכון, בגדר חלום, המתחרז ומתכתב היטב עם המילה "שלום".
סוריה – המחשבה שהתלכיד הסורי שקיבל עצמאות בשנת 1946, נישלט בכוח הזרוע, הטרור השלטוני, השחיתות והשחיטות, יכול להחזיק מדינה בסגנון מערבי- הוכח כמדע בידיוני. המיעוט העלאווי ששלט באכזריות מעל ליובל שנים הוכרע לאחר מלחמת אזרחים בת כ-13 שנים, למרות התמיכה האיראנית והרוסית הנדיבה. במה יוחלף השלטון? האם בשלטון של ערבים מוסלמים יוצאי דאע"ש, אל-קאעידה או "סתם" ג'יהאד איסלאמי? לא פלא שהדרוזים מאסו ברעיון המדינה הסורית וחלקם אף ביקש להסתפח לישראל, שהעלאווים שלטו בכוח זרועם ומכרו נישמתם לשטן האיראני. האם יש מי שמאמין שהערבים המוסלמים, המקיימים את "דין מוחמד בחרב" ושוחטים כל מי שכופר בדרכם, יצליחו להקים מדינה מאוחדת ומשגשגת על בסיס אותה שיטה מערבית הנקראת "מדינה". מקום בו חיים בביטחון, שלום והרמוניה אזרחים בני עדות שונות, באותה מתכונת ערבית שכשלה?
3+עיראק – האם התלכיד העיראקי, שהתגבש לממלכה בשנת 1932, החזיק מעמד בעבר טוב משמחזיק הוא מעמד לאחר מיטוט שלטון הרודן סדאם חוסיין בשנת 2003 על ידי האמריקנים. אלו שביהירותם חשבו כי יצליחו לחנך את "הפראים" ולהפכם למערביים ודמוקרטיים טוב יותר מהבריטים שקדמו להם? עם נסיגת האמריקנים מעיראק, נותרה המדינה משוסעת וקרועה. דמוקרטיה אינה ערך או תפישה שתפשה, פשטה ומחזיקה בה מכוח האמונה והמחשבה המדינית המערבית, הטהורה, המתחסדת והנאורה, לכאורה.
הבאים בתור – מי התלכידים (הקונגלומרטים) הבאים בתור להתברר כמלאכותיים ולא בהכרח מלכותיים? האם תהא זו ממלכת ירדן שזכתה בשטח עבר הירדן המזרחי, כחלק מסידור עבודה למלך עבדאללה הראשון באדיבות המנדט הבריטי, על חשבון חלק מהשטח שיועד להקמת בית לאומי לעם היהודי? האם יש תשובה ברורה מאז הכרזת עצמאותה של הממלכה בשנת 1946 מיהו ירדני, מה זהותו ומורשתו המייחדות אותו מערבי בעיראק, בישראל או בסעודיה? האם צאצאי השושלת ההאשמית, המהווה מיעוט בירדן, הם המודל לירדני "אסלי" או שהם יותר מזוהים כבדואים, שמקורם בערב הסעודית, השולטים בערבים אחרים שנקלעו לממלכה בעקבות גלי פליטות והגירה, בעורמה, בכוח הזרוע ובסיוע מערבי לעת עתה?
באותה מידה ראוי לתהות כיצד זה יש עוד מי שסובר שהתלכיד הערבי הרעוע בארץ ישראל, שלא מצליח להתאחד סביב שום נושא שאינו כרוך בשנאת ישראל, אף לא תחת הנהגת הרשות הפלסטינית, מסוגל לקיים יישות שתיקרא "מדינה פלסטינית", חלילה? הרי אפילו בשם עירייה או מועצה ערבית אחת הראויה לציון, מתקשים אנו לנקוב בכל רחבי לבנון, סוריה, ירדן וכמובן- כאן, בין אם בשטחי הרשות הפלסטינית או בשאר חלקי ארץ ישראל. שכנינו הערבים ימשיכו להאשים את מדינת ישראל והיהודים בכישלונם לפרוח ולשגשג במזרח התיכון. יסרבו הם להכיר בחוסר רצונם או יכולתם לשנות ממנהגיהם וממאפייניהם הבסיסיים המעכבים את צמיחתם. אלו המקדשים תחת זאת את שנאת היהודים, הדאגה למקורבים בעלי קשרי הדם ו…דם (נקמות דם, רצח על כבוד המשפחה וגם התמחות בשוד ובגניבה).
3+סיכום ונקודות למחשבה
בעולם הערבי הנאמנויות השבטיות, המשפחתיות – חמולתיות הן החשובות, המכתיבות והקובעות. הן שיכריעו מה יהיה צביונה של החברה, היישות או המדינה, ומה תהיה דרכה.
רעיונות מדיניים – חברתיים מערביים אינם בהכרח מתאימים, ולבטח לא מאריכי חיים בעבור מי שנאלץ לחיות מוקף בערבים. רעיונות מערביים רבים אינם מופנמים בחלק זה של העולם בו אנו חיים, המורגל לחוקים, מסורות וקודים אחרים בני מאות שנים.
באזורינו קיימות חברות ערביות – מוסלמיות במהותן, המכבדות את חוקי המדבר והשריעה. חברות החיות, שורדות ומתקיימות בהתבסס על המורשות, המסורות והנאמנויות השבטיות שהחורג מהן משלם בדם. מדובר במערכות יחסים מהסוג שגובר על בריתות בינלאומיות והסכמים מאולצים, הנעימים לאוזניים מערביות חסרות הבנה. הגובר על ההגיון המערבי המנותק מהמציאות הערבית ורחוק ממנו, לא אחת, כרחוק מזרח ממערב.
המתכונות המומלצות לפיכך, כחלופה לתלכידים שהיוו את היישויות המלאכותיות שכונו מדינות ערב, הינן אחרות ויצירתיות, כדוגמת אלו של האמירויות – יישויות מדיניות הומוגניות שבטיות רובן ככולן, המתנהלות בהצלחה רבה. על כך כתב והרצה בהרחבה המזרחן ד"ר מרדכי קידר, בהתייחסו לאפשרות העומדת בפני ערביי יהודה ושומרון כחלופה לרשות הפלסטינית, בוודאי למדינה בראשות אותם מחבלי חמא"ס, פת"ח, ג'יהאד איסלאמי ואחרים.
הערבים מצדם, מתקשים להבין כי הדגם המדיני המערבי אינו מתאים להם בהכרח, ומנסים הם ליישמו בכוח במחוזותיהם, במקום להחליפו באחר ואולי אף במוצלח יותר. ערביי ארץ ישראל מתעלמים מלקחי אחיהם, מסרבים ללמוד מנסיונם שלהם ושל אחרים, ועסוקים בלקלקל ולחרב את עתידם בעיקר.
מודל המדינה הסורי, הלבנוני, העיראקי ואחרים, כפי שהתקיים עד כה – נכשל. מדינות התלכיד, המורכבות מעדות, דתות, שבטים שונים ועויינים – מתפרקות מזה שנים לשברים ולרסיסים. לאחר שצפה העולם "הנאור" בבור שנוצר עם כל כישלון מדיני – ערבי, כיצד ישנם עדיין מי שחושבים ומאמינים שראויה לקום "מדינת תלכיד פלסטינית" על אדמת ארץ ישראל שאינה בגדר סרט אימה או פנטזיה חולה?
