מקובל היה לחשוב כי תומכי "ארץ ישראל השלמה" מבססים את עמדתם בעיקר על אידיאולוגיה דתית או מסורתית, בעוד שאלה התומכים בנסיגות ובמסירת שטחים מבססים את עמדתם על ראייה ריאלית ומעשית.
אך הרבי מלובביץ' מציג זווית שונה לחלוטין: לדבריו, התומכים בוויתור על שטחים נוקטים גישה שנשענת על אמונה מיסטית וחסרת ביסוס, ואילו המתנגדים לנסיגות מבססים את עמדתם על עובדות מציאותיות ושיקולים רציונליים. הסיסמה "אף שעל" אינה רק אידיאולוגיה, אלא גישה ביטחונית קרה ומושכלת.
הרבי שאל, "על סמך מה הם רוצים להחזיר את השטחים? על בסיס 'אמונה' שהערבים שינו את התנהגותם ושאיפתם שהוכחה במשך עשרות שנים. הרי ברור לכל שמדובר בתקוות חסרות ביסוס".
2+הרבי הדגיש שמול גישה זו, הדרישה לשמור על כל שטחי הארץ עומדת על יסודות רציונליים: שמירה על שטחים אלו היא חיונית לביטחונה של ישראל. הוא הדגיש שוויתור על שטחים יהווה סכנה קיומית, שכן איבוד השליטה בשטח יעמיד את ישראל בעמדת נחיתות אסטרטגית וביטחונית.
הרבי הצביע על האבסורד בכך שסאדאת, נשיא מצרים דאז, שלא היה זקוק לאדמות סיני לביטחונה של מצרים, הוכר כ"רציונלי" כאשר עמד על כך ששטחים אלו יוחזרו למצרים. מנגד, כשישראל טוענת ששטחים אלו חיוניים לקיומה, היא מוצגת כ"לא ריאלית".
2+"כשהם אומרים 'אף שעל' – זה נשמע רציונלי. כשאנחנו אומרים אותו הדבר על שטחי ארץ ישראל – זה נקרא קנאות בלתי שפויה", אמר הרבי.
