פרקליט המדינה לשעבר משה לדור קרא אתמול (שבת) לסרבנות – בזמן מלחמה. סוף כל סוף הרמטכ"ל הגיב כמו שצריך. צריך לומר: גם לקריאות לסרבנות בפעם שעברה הוא הגיב, אבל באיחור רב; וגם ניסו אז לטשטש את האמירות שלו כיוון שלקח לו הרבה זמן להגיד במפורש את המילה 'סרבנות'.
הפעם הרצי הלוי הגיב כמו צריך: הודעה מהירה, ישירה ונחרצת – שאי אפשר לפרשן אותה לפן אחר. טוב עושה הרמטכ"ל הפעם שהוא יוצא באופן נחרץ נגד הדבר הזה. אני חושב ששני דברים עומדים מאחורי המהלך הזה: (1) הרמטכ"ל הבין שטעה בפעם הקודמת שלא יצא עם הגינוי מהר מאוד; (2) העובדה שיש שר ביטחון אחר שמיד מיהר להוציא הודעת גינוי נחרצת סביב העניין הזה, וכנראה גם הבהיר לדרג הצבאי שהפעם לא תתקבל שום אמירה שכזו.
2+באשר ל"אחים לנשק" – שם אני לא יודע אם הקונספציה השתנתה. לדעתי עדיין לא. היה צריך ששר הביטחון יקבע גבולות ברורים לגבי העניין הזה, ולהורות לרמטכ"ל לא לזמן פעילים כאלו ואחרים.
המבחן האמיתי יהיה בפעם הבאה שאחד הפעילים הבולטים של אחים לנשק יסיים את תקופת ההשעיה שלו – האם יזמנו אותו מחדש למילואים? או לא. אז אנחנו נדע אם משהו השתנה בעניין הזה.
2+לגדוע את הנגע – לפני שיתפשט
הפעם אסור לוותר, אסור להפגין אפילו קמצוץ של סלחנות סביב קריאות לסרבנות. אנחנו הפעם נמצאים גם בזמן מלחמה – זה חמור הרבה יותר מלקרוא בזמן שיגרה לא להתייצב למילואים. פה אנחנו מדברים על לא להתייצב למלחמה, זה אירוע בסדר גודל שקשה לתאר אותו.
לא מצליח להבין איך הוא עדיין לא קיבל זימון לחקירה במשטרה. אני מקווה שמערכת המשפט תתעשת מהר מאוד, ותורה על כך כמה שיותר מהר. הפעם צריך לגדוע את הנגע הזה – לפני שיתפשט.
