מי היה מאמין שעוד נצליח לעמוד בגבול נוסף, או יותר נכון, במדינה נוספת? תל קודנה שבסוריה, המקום בו אני נמצא הבוקר (חמישי), הפך לאחד האזורים האסטרטגיים שצה"ל כבש במוצאי שבת האחרונה, לאחר שניתנה הפקודה להיכנס. בתוך פחות משעה, צה"ל חצה גדר, עבר שדות מוקשים, כבש את כפר קודנה, והגיע לנקודה האסטרטגית הזו.
מכאן, מהתל, אפשר לראות את כל יישובי רמת הגולן: קשת מאחוריי ועוד יישובים רבים. זהו מקום אסטרטגי במיוחד. אם מישהו מצבא אסד או מורדים היו משגרים טיל מנקודה זו, הם היו יכולים, למשל, להשמיד את מקורות המים של קשת ולפגוע באופן משמעותי בתשתיות האזוריות. זו רק דוגמה אחת לחשיבות שבכיבוש הנקודה הזו ותפיסת שליטה עליה.
כיום, אוגדה 210, שנמצאת כאן, תופסת את הקו מהחרמון הסורי ועד חמת גדר. המטרה ברורה: לייצר קיר הגנה חזק ואפקטיבי לכל יישובי רמת הגולן, מדרום ועד צפון.
השאלה המרכזית: עד מתי?
השאלה שכולם שואלים היא "עד מתי?". כרגע, התשובה היא עד הודעה חדשה. שלטון אסד נמצא בקריסה מוחלטת, עם 80%-85% מצבאו שהושמד על ידי צה"ל. יכולות אסטרטגיות רבות של הצבא הסורי נמחקו לחלוטין, ולכן כל עוד אף גורם שלטוני אחר לא תפס את מקומו של אסד – צה"ל יישאר כאן.
3+גם הקהילה הבינלאומית לא מציעה פתרון מיידי. אף שלטון חלופי בסוריה לא קיבל הכרה מצד האומות המאוחדות, הליגה הערבית, או אפילו מדינות מערביות וישראל. עד שמי שיחליף את אסד יוכל לשלוט באופן מלא באזור, אנחנו כאן – מהחרמון הסורי ועד חמת גדר. יש דיבורים על שהייה של שבועות, אולי חודשים, ואפילו יש שמזכירים עשור. כי השאלה האמיתית היא, לאן סוריה הולכת ביום שאחרי?
בנוסף, החורף רק התחיל, והטמפרטורות כבר קרובות לאפס בשעות הלילה. כוחות צה"ל מתמודדים כעת עם תנאים קשים בשטח. בהמשך, צפוי מזג אוויר קיצוני יותר שיקשה על הפעילות. הכוחות כאן נדרשים לשמור על עמדות גבוהות במיוחד, לעיתים גבוהות יותר מנקודות אסטרטגיות ברמת הגולן, וזה לא פשוט בכלל.
3+צה"ל, שנמצא בסיום של שנה וחודשיים של לחימה רצופה – החל מרצועת עזה, דרך לבנון, וכעת סוריה – נמתח עד הקצה. עם זאת, ההישגים בשטח מרשימים: בתוך פחות משבוע הצליח צה"ל להשמיד את הצבא הסורי, לתפוס עמדות אסטרטגיות משמעותיות, ולהחזיק בנקודות שלא חשבנו שנוכל לשלוט עליהן.
מאז מלחמת יום הכיפורים ב-1973, הגבול עם סוריה היה אחד מהגבולות השקטים ביותר של ישראל. 40 שנה של שקט כמעט מוחלט, שהופר רק עם פרוץ מלחמת האזרחים בסוריה. במהלך עשור זה, ישראל פעלה כדי לבלום התבססות איראנית והעברת אמצעי לחימה לחזבאללה.
3+השליטה בתל קודנה משיגה שתי מטרות מרכזיות: השמדה של יכולות צבאיות סוריות מחד, וחסימת צירי העברת אמל"ח לחזבאללה מאידך. חזבאללה, שחשב שיוכל לשקם את עצמו אחרי הסכם הפסקת האש, מקבל כאן מכה קשה שתשפיע על תכניותיו לשיקום הכוח.
בטווח הקצר, השליטה כאן משרתת אותנו היטב. אך בטווח הארוך, השאלה היא איך ישראל תתמודד עם הכאוס השלטוני בסוריה. צה"ל ממשיך להחזיק את השטח, לשמור על הגבול, ולהיערך לכל תרחיש אפשרי.
