את השם אקירה קורוסאווה אתם אולי לא מכירים, אבל אם אתם צופים בסרטים כנראה שאיכשהו הוא הגיע אליכם. הסרטים שלו אומנם יצאו ביפן לפני יותר מחצי מאה אך מדובר בחלוץ קולנועי שהשפעתו על הקולנוע מורגשת עד היום. ישנם אנשים שצפו בסרט שביים "בעקיפין" בלי לדעת אפילו מפני שכמות נכבדה מהסרטים האלו זכו לעיבוד בז'אנר(בניהם הרבה מאוד מערבונים), מדיום או מדינה אחרת.
3+המערבון 'בעבור חופן דולרים' בעצם עיבד מחדש את הסרט 'יוג'ימבו', הסרט 'ראשומון' הוא הראשון שהציג סיטואציה אחת כמה פעמים מנקודות מבט שונות, 'מלחמת הכוכבים' לקח המון דברים קטנים ונחמדים מסרטים שונים של אדון קורוסאווה והסבירות שלא צפיתם בסרט שעלילתו הושפעה איכשהו מ'שבעת הסמוראים' כל כך נמוכה שיש יותר סיכוי שלא ראיתם מערבון בחייכם.
שבעת הסמוראים כמו שנאמר, הוא אולי הסרט הכי ידוע של אותו גאון קולנועי מארץ השמש העולה והסרטים שנעשו בהשראת הסיפור רבים ככוכבי השמיים כשהכי מוכר הוא כנראה הסרט 'שבעת המופלאים' ששוב לקח את אותו רעיון למערב הפרוע (וביצע אותו הרבה פחות טוב).
3+בקצרה, הסרט עוסק ב-7 סמוראים (שישה סדרי משנה, חמישה חומשי תורה, ארבע… טוב הבנתם) טובי לב שנשכרים בידיי עובדי אדמה כפריים דלים ביפן בשלהי המאה ה-16 כדי להשיב מלחמה לשודדים אכזריים שמכלים את מזונותיהם.
כדאי לדעת לפני שניגשים לצפות שמדובר בחוויה קצת קשוחה – הסרט באורך של כמעט שלוש שעות וחצי, בשחור לבן וביפנית (יש אמנם גרסאות מקוצרות אבל לא מדברים עליהן וממש לא צופים בהן). אבל, למי שכן מוכן לשבת ולעכל את כל זה צפויה חוויה שלא תישכח מהר. חוץ מזה שניתן לזהות כל מיני רגעים שהשפיעו על כל מיני סרטים הסרט קולנועי בטירוף, מרתק לכל אורכו, ומאוד מבדר – בסרט יש סצנות אקשן מסחררות ורגעים קומיים שלא יביישו סרטים שעדיין יוצאים למסך כיום. לצופים עם מעט פז"מ קולנועי החוויה לא תהיה שונה בהרבה מלצפות בלא מעט אפוסים הרבה יותר מודרניים.
3+מהסרט ניתן לקחת הרבה רעיונות ומסרים אבל אחד המרכזיים שמכה חזק בקהל הוא על חסד ונדיבות בעולם בעולם אכזר או כמו שכתוב במסכת אבות "במקום בו אין אנשים השתדל להיות איש". בתחילת הסרט כאמור אנשים קשי יום וחסרי כל עוזבים את בתיהם כדי להתחנן לעזרה בפני סמוראים שמעמדם גבוהה בהרבה בלי להציע כלום מלבד אש"ל ונדחים בגסות פעם אחר פעם. מי שכן עוזר להם הם כמה סמוראים שאמנם מובטלים אבל בנוסף לזה גם רובם אאוטסיידרים בעולם הזה של יפן הפאודלית. כל אחד מאותם שבעה סמוראים יוצאי דופן מפגין איזו מידה טובה כזו או אחרת בחברה שבה לא מצופה ממנו להסתכל בכלל על אנשים במעמד שכזה ובטח שלא לעזור להם, ובטח ובטח שלא בלי תמורה.
עוד דבר שעושה את החוויה למהנה ומרתקת הם שלל עלילות המשנה שבסרט שכולן משפעות איכשהו על המאבק המרכזי בשודדים שקמו על אנשי הכפר לכלותם. הסרט עוסק בשבעה לוחמים ולא מעט אנשים פשוטים עליהם הם מגנים אך בסוף הסרט רוב הצופים יזכרו את רוב הדמויות ומה העסיק או הניע אותם או לפחות משהו לגבי האישיות שלהם. מדובר בשלל של חברויות אמיצות, אהבות שנרקמות או מתנפצות ואומץ או הקרבה שמתגלים בשעת משבר עד לסוף המאוד מר מתוק.
אחרי שקמים מסרט שמרגיש כמו תקופה ארוכה יחד עם גיבורים שכאלה מרגישים תחושת סיפוק נדירה השמורה לסרטים הגדולים והמשמעותיים באמת.
