מאז הפלישה לאוקראינה ב-2022, הובילו מדינות המערב מאמץ נרחב לניתוק רוסיה מגישה לטכנולוגיה צבאית. אולם, גורמי מודיעין ממדינות המערב מצביעים על יעד לא צפוי שהפך למוקד אסטרטגי עבור המכונה הצבאית הרוסית: יפן.
4+תחקיר חדש שנחשף היום (שני) בניו יורק טיימס מעלה כי על פי הערכות אוקראיניות, לא פחות מ-90% מהטילים והרחפנים הרוסיים מכילים רכיבים מתוצרת יפן.
במרכז הפעילות בטוקיו ניצבת יחידה חשאית של המודיעין הצבאי הרוסי המכונה "הדירקטוריון ה-20". מרגלים, המתחזים לדיפלומטים או לאנשי עסקים, פועלים להשגת טכנולוגיה דו-שימושית – כזו בעלת יישומים צבאיים ואזרחיים כאחד, שייצואה לרוסיה נאסר.
4+הדיפלומט מחברת התעופה
האיש שאחראי על הפעילות מטעם היחידה בטוקיו הוא מקסים ולדימירוביץ' פילצ'נקוב, המשתמש בזהות כיסוי של עובד חברת התעופה הרוסית "אירופלוט". משרדי החברה, הממוקמים במרחק קצר ממטה המשטרה הלאומית היפנית, משמשים לפי החשד כמרכז הפיקוד להברחות. פילצ'נקוב, קצין ותיק ב-GRU, נכנס לתפקידו ב-2024 במטרה למלא את המחסור בטכנולוגיה מתקדמת בעקבות הסנקציות.
הסוכנים הרוסים מנצלים נתיבי סחר מורכבים דרך מדינות שלישיות כדי לטשטש את עקבותיהם. אחד הנתיבים המרכזיים כולל העברת סחורות מיפן למדינות כמו וייטנאם, ומשם – לרוסיה.
4+חברות לוגיסטיקה מסוימות, כגון "פרוקו אייר" היפנית, עלו בחקירות כמי שעשויות לשמש כגשר להעברת ציוד רגיש. למרות טענות הבעלים כי החברה משנעת מוצרים מאושרים בלבד, מסמכים שהגיעו לידי חוקרים מצביעים על קשרים עסקיים עם חברות רוסיות המקורבות לקרמלין.
קושי באכיפה מול איום אסטרטגי
אוקראינה העבירה ליפן שורה של התרעות דיפלומטיות מלוות בראיות, הכוללות רשימות ותמונות של רכיבים יפניים – כגון לוחות אם ומשדרים, שנמצאו בשרידי טילים שפגעו באזורים אזרחיים.
4+יצרניות ענק יפניות, בהן NEC, פנסוניק וטושיבה, הבהירו כי הן מחויבות לסנקציות ושוללות כל מכירה מכוונת לרוסיה, כאשר החשד הוא שהציוד נמכר למדינות שלישיות ומשם מוברח.
היכולת היפנית להתמודד עם התופעה מוגבלת בשל חוקי ריגול מיושנים והעדר סוכנות ביון חוץ רשמית – מורשת שלאחר מלחמת העולם השנייה. בעוד ממשלת יפן הצהירה על מחויבותה למנוע זליגת טכנולוגיה, גורמי מודיעין במערב מזהירים כי רשתות ההברחה הרוסיות ממשיכות לפעול כמעט ללא הפרעה, ומזינות את המלחמה שגבתה את חייהם של מאות אלפים.
