לאחר כניסת הפסקת האש עם לבנון, מארים יונס, בת 29, בתו של קצין בצבא דרום לבנון לשעבר, הביעה היום (ראשון) את תחושותיה לגבי ההסכם החדש. יונס, בת לעדה המרונית, שגדלה בישראל מאז בריחת משפחתה מדרום לבנון עם נסיגת צה"ל בשנת 2000, לא מסתירה את האכזבה העמוקה שלה מהסכם הפסקת האש.
"כעוקבת אדוקה אחרי פוליטיקה ותקשורת לבנונית, הייתה תקווה משני הצדדים שהנה הנה חיזבאללה יחוסל סופית", שיתפה יונס והוסיפה כי "גם הלבנונים תמכו, חלקם באופן גלוי ברשתות החברתיות וחלקם בשקט בשקט – בחיסול חיזבאללה ושחרור לבנון מהסרטן הזה שנקרא איראן".
הפסקת האש – הזדמנות מפוספסת לחסל את חיזבאללה
4+יונס ציינה כי היא מבינה את הלחץ הפוליטי לסיים את המלחמה ולהגיע להסדרה במיוחד שישראל השיגה את רוב המטרות שלה בלבנון – "אבל זו הזדמנות מפוספסת לחסל את הארגון סופית", הדגישה הפעילה הלבנונית והבהירה כי המהלכים שישראל עשתה נגדם – מפיצוץ הפייג'רים, חיסול המנהיגים הבכירים, נסראללה והריסה כמעט מוחלטת לתשתית הנשק שלהם – "חיזבאללה בחיים לא היה בעמדת נחיתות כזאת. אף אחד לא רוצה מלחמה, אבל המחיר שאנחנו נשלם עוד כמה שנים בעוד סבב של לחימה יהיה יקר אפילו יותר".
אבא של מרים נלחם בארגון הטרור חיזבאללה במשך שנים, ואף הוגלה מארצו בעקבות כך לאחר מלחמת לבנון הראשונה בשנת 2000, "ראינו איך כל פעם שישראל מתקפלת הוא נהיה חזק יותר- ואיך אנחנו ממשיכים לשלם על זה גם אחרי שנים רבות", הדגישה מארים.
4+יונס, שמנהלת כיום פעילות בינלאומית רחבת היקף למען ישראל ולמען שלום בין עמים, עוקבת באדיקות אחר השיח בלבנון ומקבלת פניות רבות מלבנונים ברשתות החברתיות. "יש קולות של תמיכה ברורה בחיסול חיזבאללה מצד לבנונים מכל הקשת הפוליטית", היא משתפת. "יש כאלה שמקללים וקוראים לי בוגדת, אבל יש גם כאלה שכותבים לי שאני נותנת להם תקווה. לצערי, רוב הלבנונים חוששים לדבר בגלוי נגד חיזבאללה – לאור השנים שבהן הוא חיסל מתנגדים פוליטיים והשליט טרור פנימי במדינה".
המאבק בחיזבאללה דרך עיניים של דור שני למאבק
הסיפור של משפחתה של מרים הוא יוצא דופן, ישראל נכנסה ללבנון בשנות ה-80 ועזרה לנוצרים להילחם נגד קבוצות הטרור האיסלמי שפעלו במדינה ובעיקר בפת"ח. דרום המדינה, איפה שנולדה מרים – נחשב למקום פרוץ, "פת"ח טבח בנו, ממש נלחם באזרחים הלבנונים ועשה מעשים מזעזעים – ולא היה מי שיגן עלינו, בטח לא המדינה שלנו שהייתה שקועה עד הצוואר במלחמת אזרחים", סיפרה יונס.
4+"ישראל עזרה לנו להילחם בארגונים אלה. אנחנו בתור מיליציה שנתמכה על ידי ישראל נחשבנו כבוגדים ועד היום רואים בנו כבוגדים בלבנון בעיקר תומכי חיזבאללה ואנטי ציונים", אמרה מרים אך ציינה כי מי שמכיר את ההיסטוריה של לבנון ושל צד"ל במיוחד לבנונים נוצרים לא קורא להם בוגדים – כי הוא מבין שהם נלחמו למען לבנון, בעזרת ישראל.
"אני מאמינה שיהיה שלום – ברגע שניפטר מההשפעה האיראנית"
מרים מאמינה שיבוא יום ויהיה שלום בין המדינות. היא ציינה כי הפטריארך המארוני בשנת 1946, תמך בהקמה מדינה יהודית ציונית ומאז הפטריארכים המארונים עודדו במהלך השנים הסכמי שלום. "אני חושבת שברגע שניפטר מהשליטה האיראנית בלבנון, וניפטר מהקיצון האיסלאמיסטי – יהיה שלום!", הדגישה מרים.
4+החלום לשוב אל השורשים ואל ארץ המולדת
אביה של מרים, שהיה קצין בצבא דרום לבנון נפטר לפני כ-11 שנים. הוא ביקש להיקבר בלבנון ארץ מולדתו – וכך היה. מרים חולמת שתוכל לעלות לקבר שלו בלבנון ביום מן הימים. "אני רוצה שהלבנונים יבקרו בישראל, בתל אביב וירושלים ויכירו את הארץ ואת האנשים והאווירה הנפלאים שיש כאן", אמרה והוסיפה: "אני מאמינה שזה יקרה בסוף כי אין מלחמות שנמשכות לנצח".
מרים, יוצאת למשלחות מסביב לעולם במסגרת ארגון "שאראקה" לטובת השלום, אך היא מדגישה כי היא לא רואה את עצמה כמי שעוסקת ב"הסברה", אלא כמי שמספרת את הסיפור האמיתי של ישראל. "המילה 'הסברה' יוצאת מנקודת הנחה שיש משהו שצריך להצדיק או לתרץ", היא הסבירה. דרך סרטוני טיקטוק בערבית, בהם היא מציגה את חיי היומיום בישראל, היא חושפת לקהל דובר ערבית נקודת מבט רחוקה מהנרטיבים שמקדמת התקשורת הבינלאומית.
4+מארים הייתה רק בת חמש כאשר היא ובני משפחתה נמלטו מדרום לבנון עם אלפי חיילים נוספים של צבא דרום לבנון ומשפחותיהם, מיד לאחר שצה"ל נסוג מאזור הביטחון במאי 2000. אזור הביטחון היה כ-24 קילומטרים רוחבו, שבו ניסו צה"ל וצבא דרום לבנון למנוע מטרוריסטים פלשתינים וחיזבאללה להתקרב לגבול הישראלי.
