גיוס חרדים הוא נושא פוליטי בוער וסבוך שנראה כעת רחוק מאד מפתרון, אולם בשטח כבר ישנם חרדים רבים שלא ממתינים להתפתחויות במערכת הפוליטית והמשפטית המורכבת ותורמים הלכה למעשה לביטחון.
לאחר אירועי השבעה באוקטובר, בקרב רבים בציבור החרדי נולדה ההבנה כי הגנה מרחבית על הערים והשכונות היא צורך חיוני ביותר. באותם ימים החלה מנשבת גם רוח אמיתית של שותפות גורל ואחדות בין כל חלקי החברה הישראלית.
עמותת "אחים לעורף" החרדית, שזיהתה את הצורך והפוטנציאל, פנתה לסיוע ולהכוונה של "השומר החדש" – ארגון שפועל מעל לעשור בהפעלת אלפי מתנדבים בפעילות סיור ושמירה ברחבי הארץ, בעיקר בנגב ובגליל – ומתוך שיתוף הפעולה בין "השומר החדש" ו"אחים לעורף", הוקם ארגון "משמר".
מטרת "משמר" היא לחזק את תחושת הביטחון האישי, להגן על הבית והקהילה, ולסייע במאמץ ההגנה האזרחית. זאת ע"י הקמת מערך הגנה יישובי בשם יח"ק – יחידת חירום קהילתית, המחברת את כל ענפי החירום לכדי יכולת תגובה מהירה ומדויקת בעת אירוע ביטחוני.

היח"ק כוללות מערכי חילוץ והצלה, כיבוי אש, ויחידות סיור התנדבותיות הפועלות בתיאום מלא עם המשטרה, ומפעילות סיורים יומיים וליליים, וכן מערך רחפנים מקצועי. יש לציין כי בתחום החדש והמתפתח של הרחפנים, לא קיימת מקבילה מוסדית אזרחית של המדינה.
בחלק מן היחידות אף קיימים מערכים נוספים. למשל, מתנדבים המאיישים חמ"ל, מערך של תצפיתנים במשמרות, הממוקמים גם בבנייני מגורים, או מתנדבים העוקבים אחרי אוסינט (איסוף מודיעין ממקורות גלויים, א.ט). לעיתים נעשה שימוש מבצעי ויעיל ע"י צה"ל, במידע שנאסף מקבוצות טלגרם ערביות ע"י מתנדבי אוסינט ביחידה.
יצוין כי חלק מהציבור החרדי מתגורר בישובים הסמוכים לכפרים עוינים. בין אותם ישובים: בית"ר עילית, מודיעין עילית, גבעת זאב, רמת שלמה, ועוד. אולם יחידות החירום הקהילתיות קיימות גם בשכונות שאופיין מעורב, כמו שכונות רחביה ובקעה בירושלים, שכונת הדר בחיפה, ובערים מעורבות כמו קריית מלאכי ונוף הגליל. ניתן לשער שעם הזמן יוקמו עוד ועוד יחידות כאלה ברחבי הארץ.
ממש בסמוך לגדר המקיפה את העיר בית"ר, נמצא ביתו של אלי סגל, אחראי ההדרכה במערך הרחפנים בארגון "משמר". מחצר הבית ניבטים הואדי והכפר הערבי נחלין. "לאחר אירועי שמחת תורה, הבנתי את הפוטנציאל של הרחפנים בהגנה על הישוב", אומר סגל, שיחד עם תושבים נוספים מבית"ר עילית, הקים "מאפס" יחידת רחפנים.
היחידה עובדת בתיאום מלא עם צה"ל ובכל זמן נתון מוכנה לספק חוזי מן האויר, בהתאם למתרחש בשטח. לדוגמא: שימוש ברחפן של היחידה על מנת לעצור זורקי בקבוק תבערה, או אירוע אחר, בו רחפני היחידה סייעו באיתור מניחי מטענים.
נוכחות הרחפנים באוויר אף מהווה הרתעה מול גורמים עוינים. "תמיד יש עיניים בשמיים, ובכפרים מסביב יודעים את זה", כך לדברי אחד המתנדבים ביחידה. מפעילי הרחפנים הם דוגמא בולטת לתרומה משמעותית לביטחון המרחבי.

יצחק ברקאי, מנהל איסוף וטכנולוגיה ב"משמר", אומר כי בארגון זיהו את הפוטנציאל של היחידה שהקימו אלי סגל וחבריו בבית"ר עילית ופנו אליהם בכדי להעתיק את המודל המוצלח לקהילות נוספות. כיום, ישנן כ-30 יחידות ברחבי הארץ. כאשר כל יחידה מותאמת לצרכיה הבטחוניים היחודיים של כל קהילה.
בנושא היתרים הלכתיים קיים קשר עם הרבנים המקומיים, הנדרשים לתת מענה הלכתי בענייני הלכות שבת. לדוגמא: שימוש ברחפנים בשבת ובטלפון ובמכשירי קשר לצרכים מבצעיים. "עניינים של ביטחון הם פיקוח נפש, ויש לנו היתר גורף לכל הנדרש בנושא", אומר ק', מתנדב באחת היחידות.
יצחק ברקאי מציין את שיתוף הפעולה בין יחידות מקומיות שונות וכן סיוע לגופי בטחון והצלה. "בנושא הרחפנים למשל, בהחלט מצוי שרחפנים של היח"ק ברמת שלמה, יתנו מענה וכיסוי לשכונת רמות הסמוכה, או מקרה בו רחפנים של בית"ר עילית סייעו באיתור נעדר באיזור בית שמש". קורה גם לא אחת שהיחידות מעניקות סיוע לצה"ל. לדבריו, גם הצבא עצמו רואה ומבין את הפוטנציאל הזה, ומתחת לפני השטח מתקיימת עבודת מטה שבוחנת כיצד הכי נכון למצות את האנרגיה הזו.

כל אותן יחידות, מקילות מעט את העומס מעל כוחות סדירים, כגון חיילי הגנת הגבולות ואיסוף קרבי, אך לעיתים גם מעל כוחות הגמ"ר במילואים. אולם הבשורה היא גדולה הרבה יותר מאשר הקלה בעומס. בציבור החרדי קיימים באופן מובנה ערכים בולטים של ערבות ועזרה הדדית. בעבר, מסיבות שונות הדבר לא בא לידי ביטוי בנושאי הגנה וביטחון, אולם כעת מתרחש שינוי של ממש בתחום זה.
יצוין כי המתנדבים המבצעיים מקבלים הערכה רבה בציבור ממנו הם באים. "עוצרים אותי ברחוב ומספרים לי כמה הסיורים תורמים לתחושת הבטחון בעיר", אומר עוזי שלום, חבר מועצת העיר של בית"ר עילית שהוא גם "שר הביטחון" של העיר. שלום מוסיף ואומר שהמתנדבים חוזרים הביתה מפעילות ומשתפים את בני הבית במה שעבר עליהם. נראה שתחום הביטחון הופך ליותר ויותר מוכר ומוערך במגזר החרדי. ק', לדוגמא, הוא אברך בכולל שבנוסף עובד למחייתו, ובשעות הפנאי מתנדב סיור באחת היחידות. א' הוא שוטר במשטרת ישראל, אולם מעבר לשעות העבודה הוא סייר ביחידה הקהילתית.

ההתנדבות ביח"ק לא מהווה איום על אורח החיים החרדי. היא מבוססת על התנדבות קהילתית, תחושת שליחות ומחויבות, ושיתופי פעולה: בין היחידות המקומיות לבין עצמן, ובין היחידות לגופי הביטחון וההצלה. בקצב הנוכחי, ייתכן שיחידת חירום קהילתית תהיה חלק אינטגרלי ממערך החירום והביטחון של ישראל בשכונות וביישובים רבים, והמתנדבים בקהילות השונות מובילים את השינוי.
הכתבה שקראתם נכתבה על ידי סטודנט/ית שסיימ/ה את קורס הדיגיטל של ערוץ 14. תוכן הכתבה מבטא את דעתו/ה האישית ויכולת הכתיבה של הסטודנט/ית שרכש במהלך הקורס. אם גם אתם מעוניינים להצטרף לקורס הדיגיטל והרשתות החברתיות ולקבל את הבמה היקרה הזאת, לחצו על הקישור והירשמו בהקדם. לכו תדעו, אולי הקריירה שלכם בערוץ 14 תתחיל עכשיו!
