מחזור הגיוס אוגוסט 2028 שכונה ברשתות החברתיות ובעיתונות גם בשם "גיוס אב/אלול תשפ"ח", נרשם כהצלחה כבירה לצה"ל. הצלחתו נבעה, על שום גודלו החריג מאוד לטובה במספר המתגייסים, ההיענות הרבה והשיבוץ החריג ליחידות השדה והמערך הקרבי, אך ובעיקר נרשמה הצלחה בגיוס בני המגזר החרדי.
לחטיבות החרדיות: "חשמונאים", "מכבים" ו"אדירי התורה", נרשם ביקוש רב העולה על צרכיהן והצבא נאלץ להציע ולבקש מבני המגזר החרדי, לעבות את השורות בחטיבות השדה הרגילות. הם כמובן נענו בשמחה למשימה הקדושה והחיונית.
הביקוש לישיבות ההסדר החרדיות, צוין אף הוא כהצלחה כבירה, עובדה שמחייבת את הגורמים האחראים לפתוח גם בשנה הבאה תשפ"ט, ישיבות דומות נוספות. נזכיר כי ישיבות אלה, פועלות במתכונת ייחודית בה התלמידים לומדים 8 שעות ביום, 8 שעות עומדים על משמרתם הצבאית וביתר הזמן חופשיים לשינה, מנוחה אכילה וכד'. כלל הישיבות ממוקמות באזורי הספר ומסייעות בהגנת קווי הגבול הארוכים של מדינת ישראל.

מחזור הגיוס הנוכחי התאפיין בנוסף, בגיוס ליחידות חדשות שעד עתה לא נפתחו לבני הציבור החרדי. כך למשל, החלו עשרה בוגרי ישיבות חרדיות את מסלול קורס הטיס, כאשר במסגרת הייחודית שנבנתה עבורם, יוקדשו מספר שעות ביממה וכן ובעיקר בסופי השבוע לטובת לימודי קודש. את הפרק האקדמי שהוא חלק ממכלול קורס הטיס היוקרתי, הם יוכלו להמיר בלימודי תלמוד מתקדמים.
עיבוי שורות המתגייסים החרדים, למשטרת ישראל, משמר הגבול ומערך הכליאה לגווניו השונים, נמשך אף הוא. לחרדים בעלי כושר לקוי, או כאלה שמטעמים שונים מבקשים שלא לשרת על מדים (בין היתר בשל התנגדות קהילתית חריפה), העמיק שירות הבטחון הכללי וכן המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים את מסגרות השירות הייחודיות המוצעות להם.

הסבורים שהדברים הכתובים לעיל, הם בגדר חזיונות שווא, מנותקי מציאות. והחושבים שהסיכוי שבתוך 4 שנים מהיום, יהפכו הדברים לעיל לריאליים מעוררים ולא לכאלה שיעלו צחוק סרקסטי על פניהם – פשוט לא מכירים את בני הציבור החרדי, עצמתם ומחויבותם לעם ישראל ולארץ ישראל.
המאבק הפוליטי המתחולל בעצימות גבוהה מאוד בימים אלה, סביב חוק גיוס חדש, או הוצאת אלפי צווי גיוס לחרדים, בצד נקיטת סנקציות פליליות כלפיי סרבני הגיוס, חוטא ומאפיל על המציאות והנכונות הקיימת בקרב רבדים רחבים בציבור החרדי, לשאת בנטל כ"עמוד האש לפני המחנה". הציבור החרדי, חריף ונבון שכל ומזהה את מלחמת "חרבות ברזל", כמלחמת הקיום העכשווית של עם ישראל. כבנים נאמנים לאומה הם מבינים ורוצים ליטול חלק משמעותי בהגנה האקטיבית הנחוצה בשעה גורלית זו.
כך הם פעלו ועשו ללא כחל וסרק, במערכת הקיום הראשונה שלנו כמדינה עברית צעירה, במלחמת הקוממיות. רבים רבים מבני היישוב הישן, התגייסו לשורות מחתרות ההגנה, האצ"ל והלח"י וכמובן גם לצה"ל בראשיתו. הוקם עבורם אף גדוד מיוחד בירושלים שנקרא "גדוד טוביה", על שם מפקדו ומיסדו טוביה ביר איש ההגנה. חשוב לציין שהגדוד הוקם בברכת כלל רבני ירושלים, כולל אנשי העדה החרדית. מציאות דומה נהגה אף בצפת ובטבריה.
אך לא רק ליחידות ייחודיות וסגורות עבורם, פנו בני החברה החרדית, אלא לגיוס כלל צה"לי, והם לחמו בגבורה רבה בכלל החזיתות ורבים מהם מסרו את נפשם למען העם והמולדת. לא מפתיע אפוא שמבני היישוב הישן הגיעו ברבות הימים לעמדות פיקוד בכירות בצה"ל, בהם גורודיש, נחצ'ה שריג ואברהם ארנן (שאמנם לא שמרו על אורחות חייהם החרדים בבגרותם, אך לא שכחו מאין באו והיכן גדלו).

בני גדוד טוביה, אף זכו להוציא עלון גדודי, שנודע בשם "המבצר" על שום עבודות הביצורים שהיו עיקר עיסוקם והדברים שנכתבו שם, הולמים אף את דורנו אנו:
"זאת היא חובתו של כל יהודי בכלל, וחובתנו אנו בני הישיבות בפרט. אנו הממשיכים את שלשלת הזהב של חיי תורת ישראל, בפועל ובמעש, אנו המושכים את מרכבת העם הנמצאת במדרון שקצהו בעברי פי שחת אל פסגת הגאולה המקווה. אנו! זאת היא חובתנו העכשווית!".
וכך אף בהמשך, עומדים הלוחמים החרדים על שליחותם ההיסטורית רבת החשיבות:
"לומדי התורה, חובשי בית המדרש תופסי משוט בים התלמוד, שבט הכהונה של דורנו אשר נדבה רוחם לקחת חלק מלחמת שחרורנו, הם המה הכוהנים המשוחים והם המה אשר צריכים להביא את דבר ה' אל תוך מחנה הצבא הישראלי. אתם חיל ה', עליכם להשמיע את קולכם ברמה, להחזיר את האמונה הטהורה בנצח ישראל אשר לא יכזב, כי עיניכם הרואות את אשר עשה לנו בעומדנו מעטים בפני רבים, רבים בצבא ורבים בנשק, ויראנו את גדולותיו ונפלאותיו, עליכם להאיר באור תורתכם את לבבותיהם של חיילנו המוסרים את נפשם על קדושת העם והמולדת".
האמת צריכה להיאמר שהדברים כלל אינם מפתיעים ואין בהם חידוש גדול, אם נזכרים אנו בעובדה המוכרת, שראשי ומובילי התהליך הציוני של "היציאה מן החומות", בירושלים ובהקמת יישובים חדשים כגון פתח תקווה, היו יהודים חרדים מבני היישוב הישן. זאת ועוד, ראשי חובבי ציון ולמעשה רבים מאנשי העלייה הראשונה, היו יהודים חרדים, שפעלו ליישוב הארץ מתוך מניעים דתיים מובהקים. היום היו מכנים אותם משיחיים. אולם המשיחיים הללו הקימו את רחובות ונס ציונה, כמו גם את ראש פינה וזיכרון יעקב.

אגב הנח"ל החרדי הידוע והמוכר, לא נולד כ"נצח יהודה" המודרני מאז שנות ה-2000, אליו מגיעים חרדים לשירות ייחודי ויעודי, המבטיח את אורחות חייהם ואף מעניק להם שנת הכשרה אקדמית בתום השירות. ראשיתו של הנח"ל החרדי, בשנות ה-60, וביוזמה של רבנים ואדמו"רים לגיוסם של מי שסיימו את לימודיהם בישיבות או שלא התאימו לכך. המסגרת התקיימה במשך כמה שנים וכללה בתוכה מגוון רחב של בני הציבור החרדי, בוגרי ישיבות ליטאיות, בצד ישיבות חסידיות, בני חב"ד, אשכנזים וספרדים. היא פורקה ביזמת הצבא, לאחר רה – אירגון שננקט בעקבות מלחמת יום הכיפורים. את הפרק הנחלאווי עשו בני הישיבות במושב קוממיות השייך לאגודת ישראל ונמצא סמוך לקריית גת.
לוחמי הנחל החרדי המקורי והמתחדש כאחד, השתתפו במערכות ישראל ואף איבדו לוחמים שנפלו בהגנה על המולדת, במלחמת ששת הימים וביום הכיפורים, במערכת ההגנה באיו"ש וכמובן במלחמת "חרבות ברזל". כבר כיום בצד הנח"ל החרדי, קיימות מסגרות גיוס מקבילות ייחודיות לחרדים, ליחידות חי"ר נוספות כגון ח"ץ בצנחנים ופלוגה בגבעתי, וכן פלוגת הגנה בבסיסי חיל האוויר וגיוס מיוחד לציבור החרדי למשמר הגבול. נעשית במקביל, עבודת הכנה מתקדמת לגיוס הציבור החרדי לחיל השריון, מבלי לפסוח על גיוס קבוע ומתמשך ליחידות מודיעין ומערכים טכניים בצבא, כמו גם לשירות הביטחון הכללי והמוסד.
מכאן שלאחר סינון רעשי הרקע הפוליטיים ונטרול רגשות המאבק הציבורי (החשוב והחיוני) לשוויון בנטל, המציאות העכשווית, בצד התכניות לעתיד והתבוננות היסטורית כפי שהודגמה בקצרה לעיל, נותנים לנו תחזית אופטימית בסגנון השיר: "זה לא חלום עוד יבוא היום, יום לו חיכינו" ואף אם התחזית בפתיח, תתממש במועד מאוחר יותר, "כך יהיה והציבור החרדי בהמוניו, יהיה לבחור מסתער ויוביל את צבא ההגנה לישראל ויצעק אחרי, קדימה".
