מלחמת תודעה אינה חדשה בהיסטוריה, אך בעידן הדיגיטלי היא קיבלה ממדים חדשים. בעבר השתמשו מדינות באמצעי תקשורת מסורתיים, כמו רדיו וטלוויזיה, להפצת תעמולה. כיום, בזכות האינטרנט והרשתות החברתיות, התעמולה הזו מופצת במהירות מסחררת.
איראן מנצלת את הכלים המודרניים האלו להפצת פייק ניוז, דיסאינפורמציה, והפעלת רשתות של אווטרים – פרופילים מזויפים שמטרתם לייצר שיח מסית ולגרום לעימותים פנימיים. בזמני בחירות או מלחמה, פעילות האווטרים עולה משמעותית, כפי שנראה בניסיונות של מדינות כמו איראן, רוסיה וסין להשפיע על הבחירות בארצות הברית. לדוגמה, דווח כי רוסיה, סין ואיראן מנהלות קמפייני השפעה רחבים במטרה לשבש ולהשפיע על הבחירות לנשיאות ארה"ב.
אחת הטקטיקות המרכזיות שאיראן משתמשת בה היא הפצת מידע כוזב על פריצות למערכות קריטיות. במהלך השבועות האחרונים הופצו ברשתות החברתיות הודעות על פריצה לכאורה למערכות ביטחוניות ישראליות וסמלי ממשל, אך בבדיקה התברר כי מדובר במיחזור של מידע ישן או במידע מזויף לחלוטין. מטרת הפעולות האלו אינה לגרום נזק ממשי אלא לזרוע פחד וחוסר אמון. כאשר הציבור שומע על פריצה למערכות ממשלתיות אך אינו מקבל מידע רשמי שמפריך זאת, נוצרת תחושת בלבול וחרדה שמערערת את תחושת הביטחון.
מאז ה-7 באוקטובר 2024, חלה עלייה משמעותית בפעילות הסייבר האיראנית המכוונת להשפיע על התודעה הציבורית בישראל. דוח של מיקרוסופט מציין כי איראן עושה שימוש נרחב בטכניקות חדשות ובינה מלאכותית, שהפכה לראשונה לכלי מרכזי במתקפות תודעתיות אלו. באמצעות פרופילים מזויפים (אווטרים) ברשתות החברתיות, איראן מפיצה מידע כוזב ותעמולה, בניסיון לזרוע פילוג בקרב הציבור הישראלי ולעודד מחאות ועימותים פוליטיים. טקטיקות אלו מכוונות לערער את האמון במוסדות המדינה, להפחיד את הציבור, ולגרום לבלבול בקרב משתמשי המדיה הדיגיטלית, תוך יצירת מציאות מדומה שמשפיעה על הלך הרוח החברתי.
הרשתות החברתיות הן זירת הקרב המרכזית במלחמה זו. פלטפורמות כמו טוויטר(X), פייסבוק וטיקטוק מאפשרות לאיראן להפיץ מסרים במהירות ובאפקטיביות, תוך שימוש במערכות "בוטים" ואווטרים שמטרתם להטות את השיח הציבורי. בעוד שהפלטפורמות עצמן מנסות להילחם בתופעה, הן מתקשות לעמוד בקצב המהיר של יצירת תכנים מזויפים.
לדברי תום מלכה, ראש מחקר סייבר בקבוצת Rakia Group, "שימוש נרחב בבוטים על מנת לבצע קמפייני השפעה אינו מראה חדש בשטח, אך אין שמץ של ספק שמשמרות המהפכה עושות שימוש בלתי פוסק הן באנשיה והן בפרוקסי כגון קבוצות תקיפה כאלו ואחרות שאינם מכריזים על עצמם באופן פומבי כמשויכות לאיראן, בעוד הניסיונות להאט את קצב פעילות פתיחת החשבון עומדות במשאבים מוגבלים לכאורה, הציבור נדרש ללמוד להגן על עצמו. יש לוודא אמינות של כל פרסום ברשת שאיננו בטוחים לגביו".
1+במקביל למאמצי ההשפעה התודעתית, איראן ושלוחותיה מנהלות מתקפות סייבר ישירות המכוונות לתשתיות קריטיות ולציבור הרחב. מערך הסייבר הלאומי התריע במרץ 2024 על קמפיין פישינג מתוחכם, שבו נשלחו הודעות דוא"ל מזויפות שהתחזו לגופים מוכרים. הודעות אלו כללו קישורים להורדת תוכנות זדוניות שנועדו לאפשר שליטה מרחוק על מחשבי הקורבנות. מטרת מתקפות אלו אינה רק לשבש מערכות אלא גם לזרוע פחד וחוסר יציבות בקרב הציבור הישראלי. התקפות מסוג זה מדגישות את הצורך בהיערכות מתאימה ובהגברת המודעות הציבורית לאיומי סייבר מתפתחים, המהווים חלק בלתי נפרד ממלחמת התודעה שמנהלת איראן נגד ישראל.
השפעתה של מלחמת התודעה על החברה הישראלית ניכרת בכמה מישורים. ראשית, היא מעמיקה את הפילוג והקיטוב הפוליטי. הרשתות החברתיות מוצפות בתכנים שמטרתם לעורר מחלוקות בין ימין לשמאל, בין חילונים לדתיים ובין קבוצות נוספות בחברה. שנית, היא מפחידה את הציבור באמצעות שמועות על קריסת מערכות קריטיות כמו מערכת הבריאות או החינוך. לבסוף, היא מערערת את אמון הציבור במוסדות המדינה על ידי יצירת תחושה שהמדינה אינה מצליחה להגן על אזרחיה.
ההתמודדות עם איומים אלו דורשת שילוב של מודעות ציבורית, צעדים טכנולוגיים, ושיתוף פעולה בין גופים ממשלתיים ובינלאומיים. הציבור צריך להטיל ספק במידע שמופץ ברשת, במיוחד אם הוא מגיע ממקורות לא אמינים. המדינה, מצידה, חייבת לחזק את הרגולציה ולדרוש מפלטפורמות טכנולוגיות להסיר תכנים פוגעניים במהירות. בנוסף, יש להטמיע תוכניות חינוך לאוריינות דיגיטלית שיסייעו לציבור לזהות פייק ניוז ולמנוע הפצתו.
מלחמות תודעה רק ילכו ויתעצמו בעידן הדיגיטלי. ככל שהטכנולוגיה מתקדמת, כך גדלים גם הסיכונים. מדינות כמו רוסיה וסין כבר מובילות קמפיינים מתוחכמים במרחב הזה, ואיראן אינה נותרת מאחור. ישראל, שמובילה בטכנולוגיות הגנה, חייבת להמשיך להשקיע בפיתוח כלים מתקדמים למניעת השפעות זרות.
המלחמה על התודעה אינה פחות חשובה מהמלחמה בשדה הקרב. היא דורשת ערנות, טכנולוגיה ושיתוף פעולה רחב. עלינו ללמוד להילחם במידע השקרי, לשמור על אמון הציבור ולמנוע פגיעה בחוסן הלאומי.
הכתבה שקראתם נכתבה על ידי סטודנט/ית שסיימ/ה את קורס הדיגיטל של ערוץ 14. תוכן הכתבה מבטא את דעתו/ה האישית ויכולת הכתיבה של הסטודנט/ית שרכש במהלך הקורס. אם גם אתם מעוניינים להצטרף לקורס הדיגיטל והרשתות החברתיות ולקבל את הבמה היקרה הזאת, לחצו על הקישור והירשמו בהקדם. לכו תדעו, אולי הקריירה שלכם בערוץ 14 תתחיל עכשיו!
