הסופרת ופעילת השלום המצרייה דליה זיאדה, שנמלטה ממדינתה לאחר שגינתה את טבח השבעה באוקטובר ואת חמאס, התראיינה בפודקאסט של East to West, ושיתפה את המסע האישי שלה – החל מהחלטתה האמיצה לעמוד לצד ישראל – ועד "ההגליה" שלה לארצות הברית.
זיאדה שיתפה בריאיון כי גם אם הייתה מודעת להשלכות הגינוי שלה לאחר ה-7 באוקטובר – עדיין הייתה עושה זאת שוב. "זה בלתי מתקבל על הדעת לחגוג טבח של בני אדם רק בגלל שהם יהודים" אמרה זיאדה.
היא שיתפה בגלוי כי בצעירותה השתתפה בהפגנה במצרים שנערכה למען עזה, וראתה כיצד המפגינים שורפים שלושה דגלים. הראשון היה דגל ישראל. על כך היא אמרה: "זה היה הגיוני כי המחאה הייתה נגד ישראל".
לאחר מכן שרפו את הדגל האמריקני, וכאן היא התחילה לשאול שאלות: "זה קצת בלבל אותי, לא הבנתי איך דגל בוער של מדינה שנמצאת במרחק של אלפי קילומטרים מעזה יכול לעזור לאנשים בעזה". הקש ששבר את גב הגמל מבחינתה היה ההחלטה של המפגינים לשרוף גם את הדגל של מצרים. "זה היה רגע מזעזע מאד עבורי, הרגשתי שאני נמצאת במקום הלא נכון" אמרה זיאדה.
היא הוסיפה מאותו רגע "פקחתי את עיני, פרצתי את הקופסה האידיאולוגית שהייתי בה והתחלתי ללמוד על ישראל, על היהדות ועל הסכסוך הישראלי-פלסטיני". ההתפכחות שלה גרמה לזיאדה להפוך את המלחמה שלה נגד איסלאמיסטיים קיצוניים למשימת חייה, לצד מאבקה להביא לדמוקרטיזציה במדינה ולשלום בין מוסלמים ליהודים בעולם.
על הטבח בשבעה באוקטובר אמרה זיאדה כי "בתקשורת הערבית שלנו ובתקשורת המצרית אמרו שזה היה רק "עימות" בין לוחמים ישראלים לבין חמושים של חמאס". במצרים, כך לפי זיאדה, לא התרשמו במיוחד מהדיווחים שכן "כל שבועיים יש ידיעה, אז לא חשבנו שקרה משהו חדש".
רק לאחר שבוע האסימון של זיאדה נפל, כשהשתתפה במסיבת עיתונאים בינלאומית של משרדי החוץ והביטחון הישראלים, שם ראתה מה קרה באמת בשבעה באוקטובר. "כל כך כעסתי, לא רק בגלל האכזריות אלא בגלל החגיגות של חברי הערבים והמוסלמים, שחגגו הרג של ילדים, אונס נשים וחטיפת קשישים. אנחנו לא צריכים לחגוג את זה ומה שחמאס עשה זה היה טרור טהור שאי אפשק להצדיק אותו".
