בעקבות הביקורת הציבורית והתקשורתית סביב חקירת פרשת "המסמכים המסווגים", פרסמה הפרקליטות מכתב ובו מתייחסת הפרקליטות לטענות שעלו בנוגע לחשדות, החקירה ואופן ניהול הפרשה.
אחת הטענות הבולטות שעלו נגעה לשאלה מדוע נפתחה חקירה במקרה זה, בעוד שבעבר הועברו מסמכים סודיים לתקשורת מבלי להוביל לחקירות פליליות. הפרקליטות הדגישה כי הפרשה הנוכחית אינה עוד מקרה סטנדרטי של הדלפה לתקשורת.
ציר עוקף – במטרה להשפיע על השיח התקשורתי
לדבריה, הנאשמים, אלי פלדשטיין והנגד במילואים, יצרו במכוון ציר עקיף שנועד לעקוף את המערכת הצבאית האמונה על העברת מידע רגיש לדרג המדיני. ציר זה אפשר להם להעביר מידע מסווג מבלי שהייתה להם הסמכה מתאימה לכך.
3+"הנגד במילואים לא היה מוסמך להעביר מידע כה רגיש לגורמים ללא סיווג מתאים", הבהירה הפרקליטות, "ואילו פלדשטיין, שאינו בעל סיווג ביטחוני כלל, לא היה רשאי להיחשף למידע, ובוודאי שלא להעביר אותו הלאה".
חשיפת המסמך הייתה עלולה לגרום לנזק חמור
הפרקליטות הוסיפה כי המסמך שהועבר לעיתון הגרמני Bild הושג באמצעים מודיעיניים סודיים במיוחד, וחשיפתו עלולה לגרום לנזק חמור. מדובר בנזק המתבטא בפגיעה במקורות מודיעיניים, חשיפת משימות מסווגות, ופגיעה ביכולות מבצעיות של מערך המודיעין של ישראל.
3+לשאלות שהועלו בתקשורת, לפיהן צה"ל הסתיר את המידע באופן מכוון מהדרג המדיני, הגיבה הפרקליטות כי המידע לא הועבר לראש הממשלה לא מתוך כוונה להסתיר, אלא משום שמידע רלוונטי יותר התקבל זמן קצר לאחר מכן והועבר לפי הנהלים.
"הידיעות שהתקבלו לאחר מכן נבחנו על ידי אנשי המקצוע ונמצאו חשובות יותר לניהול המשא ומתן", נכתב במכתב. "מידע זה הועבר לדרג המדיני באופן מסודר, תוך הקפדה על הנוהל".
עקיפת הצנזורה – פרקטיקה פסולה
שאלה מרכזית נוספת עסקה בטענה כי עיתונאים וגורמים נוספים נוהגים לעיתים לעקוף את הצנזורה הישראלית על ידי פרסום מידע רגיש בתקשורת זרה. "גם אם קיימת פרקטיקה כזו, היא פסולה לחלוטין", נכתב במכתב. "במקרה זה, מדובר במידע שהצנזורה הצבאית פסלה לחלוטין, גם לאחר פרסומו בתקשורת זרה, מה שמדגיש את רגישותו ואת הסיכון הכרוך בו".
טענה נוספת שהופנתה עסקה בהחלטה להעביר את חקירת פלדשטיין לטיפול "במרתפי השב"כ" במקום לנהל אותה במשטרה בלבד. "עבירות הנוגעות לפגיעה בביטחון המדינה מטופלות לרוב בשיתוף פעולה בין השב"כ למשטרה", נכתב. "השב"כ אחראי על החלק הביטחוני של החקירה. עם תום חקירתו, הועבר פלדשטיין למעצר במתקני שירות בתי הסוהר".
3+בהקשר לשאלה על כוונותיו של פלדשטיין, נטען כי הוא פעל מתוך רצון להשפיע על השיח הציבורי ולא מתוך מטרה לפגוע בביטחון המדינה.
"החוק קובע את 'כלל הצפיות', לפיו ניתן להרשיע אדם אם היה עליו לצפות את האפשרות שמעשיו יגרמו לנזק קרוב לוודאי", הסבירה הפרקליטות. "פלדשטיין ידע שהצנזורה פסלה את פרסום המידע, ולכן היה עליו להבין את הפוטנציאל לפגיעה בביטחון המדינה".
"מדוע עונש מקסימלי של מאסר עולם?"
טענה מרכזית נוספת עסקה בנוסח העבירה בה מואשם פלדשטיין – "ריגול חמור" – על אף שלא העביר מידע לאויב. "סעיף העבירה 'ריגול חמור' אינו מוגבל לריגול לטובת אויב בלבד", נכתב. "הוא חל על כל מי שמוסר מידע סודי לגורם שאינו מוסמך לכך, גם אם לא פעל ממניע עוין. כך, לדוגמה, גם ענת קם הורשעה בעבירה זו בזמנו".
לבסוף, השיבה הפרקליטות לטענה כי סעיף העבירה כולל עונש מקסימלי של מאסר עולם, דבר שנראה לחלק עצום מהציבור מוגזם. "העונש המקסימלי נועד לשקף את החומרה שהמחוקק ייחס לעבירה", נמסר. "אין בכך כדי להעיד על העונש שהפרקליטות תבקש במקרה זה, אך מדובר בעבירה עם פוטנציאל לנזק משמעותי לביטחון המדינה".
