לקראת הסדרה בלבנון? עליית מדרגה עקבית וברורה בתקיפות צה"ל בלבנון בכלל, וברובע הדאחייה בביירות בפרט, בניסיון להביא את ארגון הטרור חיזבאללה לשולחן המשא ומתן מול ישראל.
אז מה הם האינטרסים של ישראל? האם ארה"ב מעניקה רוח גבית מלאה לישראל? ואיפה ניצבת מדינת לבנון שנכשלה מול ארגון הטרור? והאם אנחנו בדרך להסדרה ובמי זה תלוי?
כדי לענות על השאלות הללו צריך להעמיק בעמדות של כל הנוגעים בדבר ונתחיל בישראל. אנשי המשא ומתן בישראל העבירו קווים ברורים למתווך עמוס הוכשטיין והם: חיזבאללה וכוחות רדואן לא יוכלו לחזור לדרום לבנון; צבא לבנון יפרק את תשתיות הטרור שנותרו עד נהר הליטני; ישראל תקבל חופש פעולה אווירי ויבשתי מלא לסיכול התעצמותו של חיזבאללה מחדש.
לקראת הסדרה בצפון? נועם אמיר עושה סדר | צפו
ארה"ב תעניק גיבוי מוחלט לישראל על הסעיפים הללו. עמדת האמריקאים שמולם ניהלה ישראל את המשא ומתן היא תמיכה מוחלטת בעמדות ישראל, כעת ההסכם עובר למדינת לבנון שאמורה להשיב תחילה להוכשטיין על טיוטת ההסכם ואז לעבור לשיח מול חיזבאללה.
בפועל בחיזבאללה כבר קיבלו את הסעיפים, הם הרי מפורסמים בכלי התקשורת והם צריכים יחד עם מדינת לבנון להחזיר תשובה עד יום שלישי – וכאן נשאלת השאלה מה חיזבאללה רוצים.

יכול להיות שזה קשור ללחץ הצבאי ולהישגים המשמעותיים של צה"ל בלבנון – אבל בחיזבאללה מוכנים לא לחזור לדרום לבנון, הם גם מוכנים להפסקת אש של 60 יום במהלכם יתפרס מחדש כוח בינלאומי, והם כמובן רוצים את אותו כוח יוניפי"ל ששימש כזרוע של חיזבאללה בפועל.
בחיזבאללה לא מוכנים לשמוע על עצירת המלחמה כל עוד ברצועת עזה יש מלחמה וזה סעיף שעלול להפיל את המשא ומתן. איראן, לפחות על פי הדיווחים, נותנת לחיזבאללה אור ירוק לקיים שיח על הפסקת אש – אבל לא מבהירה מהם הקווים האדומים, ועד שזה לא יקרה לא נדע לאן זה הולך.

תמונת המצב בלחימה כרגע: צה"ל סיים את טיהור קו הכפרים הראשון. טיהור קו הכפרים השני – שהחל בשבוע שעבר – מתקדם יפה, וביממה האחרונה הדאחייה בביירות נראית כמו מגדל קלפים קורס.
כל אלו מקרבים אותנו להשגת יעד המלחמה. אז האם אנחנו בדרך להפסקת אש בצפון? קשה לדעת בשלב זה.
