סרן (במיל') בן יעקב סבו ששב זה עתה להפוגה קצרה מהתמרון בלבנון תיאר בפרוטרוט בחשבון ה-X שלו את השנאה העזה שרוחשים תושבי המקום כלפינו: "הם לא רוצים את הגליל, לא אסדת גז, ולא הסדר מדיני. הם רוצים להשמיד את כל העם היהודי – טף, נשים, זקנים וגברים – את כולנו. שום דבר לא ירגיע את הרעב שלהם להשמיד את כל היהודים".
סבו החל בתיאור אופטימי של המציאות בארץ הארזים: "יש שם אחוזות ובתי פאר שבאף סרט הוליוודי לא תראו בחיים: גני שבילים, פסלי שיש, וילונות משי, גילופי עץ משובצים אבני חן ובריכות ענק. בחדר הילדים סנדלים של ספיידרמן. ״כמו של אחיין שלי״, לוחש ה'צמד-ברזל' שלי בתהייה, ספק לי ספק לעצמו. לכאורה הם בדיוק כמונו, רוצים לחיות בשקט עם הילדים".
2+"ואז, מעל הסנדלים רואים על המדף בחדרו – קופת צדקה עם תמונת נסראללה.
ממשיכים לסרוק את האחוזה" שיתף הלוחם, "במרתף הבית מרימים שטיח – והנה מנהרות תת-קרקעיות עם אמל"ח משוגע! בכמות ובאיכות טכנולוגית שאי אפשר לספר פה".
סבו שכבר החל להפנים את המתרחש סביבו, הבחין בספר 'מיין קאמפף', מתורגם לערבית בספריית ההורים: "הייתם חושבים שזה סתם עוד ספר על המדף. אז ממש לא. בפנים הכל מסומן וממורקר עם הערות צד בכתב יד. הדברים נלמדים בעיון שלא היה מבייש תלמיד ישיבה. שנאת ישראל האסלאמית טבועה בהם עמוק.
הם ממש לומדים מכל הבא ליד איך לשנוא אותנו, מבחינתם אפשר להיות חניכי היטלר".
2+כך התחדדה ההבנה בלב הלוחם: "הם לא רוצים את הגליל, לא אסדת גז, ולא הסדר מדיני. הם רוצים להשמיד את כל העם היהודי – טף, נשים, זקנים וגברים – את כולנו. שום דבר לא ירגיע את הרעב שלהם להשמיד את כל היהודים".
סבו חתם את דבריו במסר מחזק: "איזה פלא של חיילים יש לנו. איזו זכות להילחם עם האנשים הכי טובים שיש: עמוקים, עדינים, מסורים וגיבורים" אך הדגיש כי "כדי לשמר את ההישג ששתי החטיבות שלנו עשו היה מספיק כרגע רק כשני גדודים. זהו. רק צריך להרחיק את הגבול, ואת הכוחות להביא משם. אבל, לכאבנו הגדול פינינו את כל השטח. והאויב יתחמש מחדש. ויארוב, ויטמין את עשרות המטענים שפגשנו שוב. כי זה כל מה שמעניין אותו ואת צאצאיו".
