"שחמינאי וחיזבאללה יקברו": אלו קולות שנשמעים בלבנון כבר מתחילת המלחמה – שנאה תהומית לחיזבאללה ולאירן. גם בתקשורת הלבנונית יש הרבה מתנגדים לחיזבאללה ולאירן, עיתונאים שמסתכנים ומביעים את דעתם באומץ, מתוך לבנון.
מרים מג'דולין א-לחאם עיתונאית לבנונית בולטת, מוסלמית סונית היא דוגמה מעולה לכך. מתחילת המלחמה היא אחד הקולות הבולטים נגד חיזבאללה במדינה. וזה לא שאי אפשר להסתבך ושאין מחיר לעמדות שלה. בחודש שעבר תקף צה"ל מרכז של "הרשות הרפואית האסלאמית" של חיזבאללה בביירות, וכמה מחבלים-רופאים חוסלו.
מרים צייצה: "כל שמשתייך לרשות הרפואית האסלאמית הוא חובש בשטח של הלוחמים ולא אזרח ניטרלי". בתגובה היא נעצרה למספר שעות על ידי הרשויות הלבנוניות ולאחר ששוחררה מחקה את הציוץ.
ולא רק מרים. תכירו את ראמי נעים. בקיץ הוא תועד בביירות כשהוא מותקף ומגורש מבית קפה, יש לכך סיבה. הוא גם מהקולות הבולטים בלבנון נגד אירן, ואנשי חיזבאללה, בתגובה, גירשו אותו ומבית הקפה והשפילו אותו.
2+נעים, לא נשאר חייב, ולעג לתומכי ארגון הטרור בציוץ שכתב בחשבון ה-X שלו, "הייתי צריך להתחבא ארבע עשר קומות מתחת לאדמה כדי להיחשב גבר?" – ברמז ברור על נסראללה שבבונקר.
הזעם על חיזבאללה לא מגיע משום מקום: חיזבאללה הוא ארגון מוסלמי שיעי שנשלט על ידי אירן והמטרה שלו היא לסייע לה להילחם בישראל. בלבנון יש גם מוסלמים סונים, דרוזים ונוצרים שאין להן שום קשר לאירן, ולאסלאם השיעי שהורס להם את החיים, ומביא עליהם מלחמה הרס ואיומים. לכן, הכעס, בקרב עדות אחרות שאינן קשורות לאירן, גדול במיוחד. להם אין עניין להילחם כעת נגד ישראל.
2+לסיכום, עם כל הקבוצות הדתיות שיש בה, לבנון תמיד נחשבה מקום שביחס לעולם הערבי יש בו חופש ביטוי. חיזבאללה ואירן מביאות למדינה רק הרס, וברור שגם בתקשורת הלבנונית נשמע את הקולות נגדן. והקולות האלה נשמעים כעת בחריפות גדולה במיוחד, אולי אף חסרת תקדים לאור החולשה של חיזבאללה.
