עשר שנים. עשר שנים בדיוק חלפו מאז הוצג בפני חיל האוויר איום כלי הטייס המתאבדים. אבל שלושה דיונים בלבד הספיקו לחיל האוויר כדי להניח, את האיום הזה, בתחתית סדר העדיפויות ולבחור לתקצב דברים אחרים. כי הרי מי חשב אי פעם שישראל תותקף בנחילי כטב"מים, מלבנון, מעיראק, מתימן, מסוריה ומאיראן -במקביל.
מאז יום כיפור, חיזבאללה משגר כטב"מים בלי הפסקה, שניים מהם הצליחו לטוס מעל הים, מלבנון ועד השרון, אחד פגע במבנה בהרצליה והשני לצערנו הרב פגע אתמול בבא"ח של גולני, מה שגרם לתקרית קשה בה נהרגו 4 חיילים מהבסיס ונפצעו עוד 51 נוספים, רבים מהם באורח בינוני וקשה.
הכתבה המלאה מתוך המהדורה המרכזית:
נתוני הכטב"מים
מתחילת המלחמה שוגרו 1,200 כלי טיס מתאבדים לשטח ישראל, מתוכם – 221 פגעו בשטח ישראל. מדובר בכ-82% יירוט מוצלח. בצה"ל טענו בעבר שחיזבאללה מחזיק לכל היותר ב-2500 כלי טיס מתאבדים , כעת אנו יודעים לומר שהמספר הרבה יותר גדול. היו המון יירוטים והצלחות רבות, נכון, אבל במציאות שלנו, 100 יירוטים לא יספרו את הסיפור של כלי טיס אחד שגורם לאסון.
בשורה התחתונה, בחיל האוויר מודים שיש להם קושי גדול להתמודד עם האיום ושצריך לתת מענה טוב יותר, גם דובר צה"ל, הגרי, הודה בכך אמש.
מאז תחילת המלחמה חיל האוויר והתעשיות הביטחוניות במרוץ אחר פיתוח מענה:
קודם כל צריך זיהוי וגילוי כדי לספק התראה אתמול כידוע לא הייתה כזו, אחרי כן צריך לספק מענה שמנטרל את האיום, נעשו כמה ניסויים, חלקם הצליחו חלקית וחלקם נכשלו ואפילו גרמו לנפגעים. אי אפשר להכחיש, מדובר במגה מחדל שמתחיל בחוסר היכולת מעל שנה לספק הגנה, לספק התראה וגם לספק הסבר. גם זה חלק מפתרון של בעיה.
