ג'ודי קוטלר שרדה את הטבח במסיבת הנובה בזכות גבורתו של בנימין "בן" שמעוני, הי"ד שהציל רבים באותו היום. היום (שני) היא סיפרה את סיפורה בתוכנית עדן ועודד. "אני לא חושבת שבאמת אפשר לתאר את זה במילים, כי זה היה כל כך קצר, אבל זה נשאר איתי עד היום".
קוטלר סיפור כי תחושותיה בשנה האחרונה הן רכבת הרים. "עכשיו יותר מתמיד", אמרה ושיתפה כי בכל פעם שיוצאים ידיעות, זה מעיר את הקושי. "גם אני הייתי לוחמת, אז אני לגמרי מבינה את המצב הזה, אבל קשה לקום לעוד בוקר כזה. בוא נגיד שלא ישנתי הלילה".
היא סיפרה שהיא פגשה את בן בזמן שברחה מהטבח "הוא היה שם באמצע שום מקום. אני לא חושבת שבאמת אפשר לתאר את זה במילים, כי זה היה כל כך קצר, אבל זה נשאר איתי עד היום". קוטלר הוסיפה שהיא זכתה במשפחת שמעוני, "זכיתי באחים, במשפחה מדהימה, חמה ואוהבת. זו המשפחה החדשה שלי. זה אחים שלי".
"מה שקורה בחוץ ומה שקורה בפנים זה שתי עולמות נפרדים"
"אני מנסה להבין איפה אנחנו היום ומה קורה, להסביר את המצב. אני מאוד אוהבת לדבר ואני יודעת לדבר", שיתפה קוטלר בכאב, "אבל מה שקורה בחוץ ומה שקורה בפנים זה שתי עולמות נפרדים".
2+היא סיפרה שהיא הגיעה יום לפני כן לפתוח דוכן ונשארה בגלל חבריה "זה היה לילה קסום ומדהים", סיפרה קוטלר, "וגם כשהתחילו האזעקות בזריחה שכנעתי את עצמי שזה רגיל ואין ממה לפחד". כשהתחיל היריות היא אמרה לשוטרים שהיו במקום שזה לא נשמע כמו שלנו, אך הם הרגיעו אותה שזה מהגבול.
דברי השוטרים לא הרגיעו אותה, אך כשהיא רואה שכולם רצים היא התחילה לברוח, "שם פגשתי את בן, נסענו ברחנו הסתתרנו, הוא הרגיע אותי, ודיברנו שיחה רגילה, הוא סיפר שהוא מצליח להישאר רגוע בזכות זה שהוא מגוש קטיף". אחרי שהביא אותה לבאר שבע, הוא חזר להציל אחרים ושם נרצח אחרי שחזר שלושה פעמים.
ניצולת הנובה: "אני מרגישה שזה ניתוק שאי אפשר להסביר"
היא שיתפה באומץ שההתמודדות הגיעה ארבעה חודשים אחרי, "אני זוכרת שחשבתי שאני כל כך גיבורה, הייתי לוחמת, טיילתי בעולם, והסתרתי דברים. אבל מה קורה עכשיו? אני מרגישה שזה ניתוק שאי אפשר להסביר".
2+לסיום סיפרה את סיפור השיקום שלה שהתחיל בזכות הטרסאק, מחתם שמיעוד לניצולי המסיבה, שם הצטרפה לקורס חונכים בשביל לעזור לאחרים. "בהתחלה הייתי נורא סקפטית, אבל בסופו של דבר החיבור שנוצר שם באמת שאי אפשר לתאר אותו"
"עד היום לא מספיק מדברים על ההתמודדות של היום שאחרי", אבל זה נורא קשה , "הקצבאות נכות הם לא מספיקות, כי אנשים רוצים לחיות ולעבוד, לא לקבל קצבאות נכות. היו לי תוכניות שלמות ל-8.10 ואני מרגישה שהכול חזר אחורה, הלוואי שהיה פתרון".
