את "מלחמת התקומה" כפו עלינו אויבינו שנערכו במשך שנים על גבולותינו במטרה אחת ויחידה – להשמידנו, לגרשנו ולרשתנו.
מחבלי החמאס פשטו על הנגב המערבי וחמסו את היישובים והתושבים כאחד. בעדויות מחבלים שנתפסו, הודו חלקם על שנאמר להם כי שבים הם לאדמות מהן ברחו ב"נכבה" 1948. גם חיזבאללה, שלא שבע מנסיגת/בריחת צה"ל מלבנון בשנת 2000, הוכיח כי דבק הוא מזה עשרות שנים במטרתו – שחרור "פלסטין" וירושלים מ"הכובש הציוני". לשם כך בנה כוח משמעותי, התחמש והצטרף למלחמה, גם אם באופן חלקי ומוגבל תחילה.
10+מחבלי הפת"ח ומנהיגי אש"פ לדורותיהם, אף הם לא שינו מעמדתם לגבי זכותה של מדינת היהודים להתקיים בכבוד ובבטחה, אפילו לא על חלק מהשטח וקמצוץ מאדמתה. כראיה ראו את סמליהם הלאומיים והקשיבו לדבריהם בהם אין זכר למילה שלום ואף לא ליונה עם עלי זית, כל שכן למדינת ישראל לצד מדינה פלסטינית. ההפך הוא הנכון- כל שטח הארץ שייך לערבים ויכבש (בערבית – "פתח") בכוח הנשק. כל אדם שעיניו בראשו וגרגר שמסוגל לעבד תמונה של פחות ממגה בין אזניו, יבין מייד את כוונת הערבים ביחס לזכויות ולשליטה בארץ זו.
10+אין הדבר אמור להפתיע אף אדם הקורא עברית, ערבית או אנגלית ומבין את שרואות עיניו ושומעות אזניו מפי הציבור הערבי – מוסלמי ומנהיגיו, ולא רק הקיצוניים בהכרח. אלו החוזרים על משנתם לפיה "תשוחרר פלסטין מהים ועד הנהר", שניסחוה בבירור "באמנה הפלסטינית", ב"אמנת החמאס", בנאומים חוצבי להבות, במאמרים במגוון עיתונים, בספרי לימוד והסתה ואפילו על קירות מבנים ושלטים שנישאים בכל הפגנה.
הווה ידוע כי מרכיב הבעלות והשליטה על האדמה הינו סממן מהותי של כבוד ברמת הפרט, החמולה, השבט ואף האומה הערבית מוסלמית כולה. שטח שנכבש בעבר על ידי המוסלמים ושוחרר מידי הכופרים הינו שטח שאין למוסרו לזרים לעולם, אין לוותר על גרגר אדמה ממנו בעבור כלום ושום דבר. זהו ציווי עליון שהעובר עליו דינו מיתה. לערבי המוסלמי חשובה אדמתו יותר מחייו כדברי הפתגם הערבי: "קח את נפשו ולא את אדמתו".
מסתבר כי ישנם יהודים ושאר "מערביים", שעדיין לא מבינים את חוקי המזרח התיכון הללו שנכתבו בדם ומתקיימים מזה שנים רבות. אותם "נאורים" סבורים שאם מדינת ישראל תוותר על אדמה בעבור שלום, שקט ושלווה – תקבל היא את מבוקשה זה ואף תוכיח בכך את עוצמתה. אך המציאות באזורנו הפוכה לחלוטין במהותה. המוותר על אדמתו – מוותר על כבודו. המוחל ומוותר על כבודו – אינו ראוי לו. מי שאינו ראוי לכבוד – יושפל עד עפר במקרה הטוב. במקרה הרע – ישכון בו מיד.
10+נכון הדבר לערבים שמכרו אדמה ליהודים או לזרים והפכו לבני מוות. נכון הדבר להעדר סיכוי ממשי לחתימה על הסכם שלום בר קיימא, שלא יופר כהסכם חודייבה. זאת משום שאין מנהיג ערבי שיעז לוותר, ולו רק על אחוז, מהאדמה הערבית-מוסלמית, הנתפשת ככבושה ומחוללת על ידי היישות הציונית הקולוניאליסטית (המילה "איחתילאל" משמעה כיבוש רע שנעשה בידי זרים, להבדיל מ"פתח" -כיבוש טוב שמבוצע בידי מוסלמים).
לשם הבנת הטענה די אם נבחן מדוע לא חתמו נשיא סוריה אסד, יו"ר הרש"פ ערפאת ימ"ש או יורשו על הסכמי שלום שהציעו אי אלו ראשי ממשלה, שבפועל היו מסכנים את עצם קיומה של המדינה, כפי שנוכחנו בעת האחרונה.
הזדמנות לתיקון עוולות וגבולות
מדברים אלו ניתן להסיק מה ראויה להיות התגובה הציונית ההולמת למלחמה שכפו עלינו אויבינו. ראוי כי מדינת ישראל תשיב את כבודה, את רכושה ואת אדמתה הגזולה בכל מקום בו לאל ידה. כך נעשה עת שבו אדמות בגוש עציון, עטרות וחברון לבעלות יהודית, לאחר שחרורן במלחמת ששת הימים. כך צריך להיות הדבר גם במקומות נוספים, שחלקם מוזכר במסמך משנת 1952 הדן בהחזרת אדמות המושבה מטולה שנמצאו מעבר לגבול עם לבנון.
10+אין זו בגדר שאיפת נקם או אוטופיה, כי אם מימוש הצו הערכי-מוסרי, הציוני והיהודי, בשפה המובנת היטב לתושבי המזרח התיכון מימים ימימה. היטיב לבטא זאת שמעון חשמונאי כשאמר לשליחו של אנטיוכוס, לפני למעלה מ-2,150 שנה: "לא ארץ נָכריה לקחנו ולא ברכוש נָכרים מָשָלְנו כי אם נחלת אבותינו אשר בידי אויבינו בעת מן העתים בלא משפט נכבשה. ואנחנו כאשר הייתה לנו עת השיבונו את נחלת אבותינו".
לפיכך, ברמה המעשית ולאו דווקא ההצהרתית, יש להיאחז בשטחים בדרום לבנון ולבצע תיקוני גבול הכרחיים ונדרשים, לאור מציאות חיינו מאז טרום הקמת המדינה וחידוש היישוב היהודי בארץ. תיקוני הגבול יענו על צרכי הביטחון של מדינת ישראל וישיבו לה את אדמות המתיישבים היהודים, שנקרעו משטחה ההיסטורי של ארץ ישראל, כתוצאה מחלוקת הארץ והתווית גבולות המנדט בין הצרפתים לבריטים בהסכם סייקס-פיקו שנחתם סופית במרץ 1923.
10+בהקשר זה ראוי לציין כי בקביעת גבולה הצפוני של ארץ־ישראל היו מעורבים גורמים ציוניים שונים שראו במיקומו של קו הגבול נושא מרכזי בתביעתם לגבי הארץ. בין ההצעות שהוצגו בפני הבריטים, היו אלו שנסמכו על המלצות מומחים שכללו את השטח שעד נהר הליטאני, לכל הפחות, כחלק מתחומה של ארץ ישראל מסיבות שונות.
שמואל טולקובסקי שהיה אגרונום ופרדסן, פעיל ציוני נלהב ואביו של דן, מפקדו החמישי חיל האוויר, עמד על הצורך בגבולות בטוחים ומוגנים. חיים מרגליות־קלווריסקי, נציגו של הברון רוטשילד וחברת יק"א בצפון הארץ, הגיש ביולי 1919 תזכיר, בו תבע לכלול את העיר צידון וסביבתה בתחומי ארץ־ישראל. לטענתו, גבול השטח האוטונומי של לבנון, שנקבע בשנת 1861, עבר לאורך נהר האוואלי מצפון לצידון, וזהו, למעשה, גבולה של ארץ־ישראל.
לטענתו, גם העות'מאנים ראו בפלך צידון (שכלל את ראשייה, מרג' עיון, חצבייה, הגולן והחורן) חלק מארץ־ישראל. משום כך, כשנאסר על יהודים להתיישב בארץ ולא ניתן ליהודי לרכוש בה אדמה, כללה ההוראה גם את איזור צידון ולא את אזורי דמשק, חומס, חמה וצפונה להם. עמדתו של אהרן אהרנסון, איש ניל"י בעברו, אגרונום וחקלאי, הפנתה את תשומת הלב לפיתוחה הכלכלי-החקלאי של הארץ. על כן ביקש לקבוע את הקו בנהר הליטאני ונהר הירמוך, כך שיבטיח את מקורות הירדן לצרכי השקיה.
10+המנהיגים הציוניים עשו ככל יכולתם והפעילו לחץ על כל מי שחשבו שיכול להשפיע על קביעת מיקומו של קו הגבול, באופן שישרת את אינטרסיה של ארץ ישראל מבחינה גיאו-אסטרטגית, כלכלית וביטחונית. הלחץ הופעל על הבריטים שלא יסוגו מעמדתם שדמתה לגישה הציונית, ומנגד על הצרפתים בכדי שיועילו להתפשר ולסגת מעמדתם הנוקשה שלא היתה מוכנה לכל ויתור בגבול הצפון. בסופו של דבר, משא־ומתן בין בריטניה וצרפת, כמו גם אינטרסים של כל צד, הם שקבעו את מיקומו המדוייק של קו הגבול, כפי שמוכר לנו כיום.
תיקוני גבול ישיבו אדמות יהודים שנגזלו בידי הערבים, במסגרת הסכם הפסקת האש שנחתם ב-1949, עם תום מלחמת העצמאות. כך לדוגמא יש להשיב לאלתר את אדמות מטולה שמצויות בעמק עיון (מרג' עיון) שבשטח לבנון. אדמות שבט דן המקראי, שנרכשו בסוף המאה ה-19 על ידי הברון רוטשילד, נרשמו כדין בטאבו בצידון, ועובדו על ידי חלוצי המושבה מטולה עד שנכפה עליהם לוותר על שטחם והערבים החלו לעבדן. דבר שעורר את חמתם של ותיקי המושבה אשר פנו לראש הממשלה בן גוריון במכתב המאיים לצאת ולמנוע זאת בגופם.
10+בהקשר זה ראוי להזכיר כי במחשבה האופטימית על האפשרות לחתימת הסכם שלום עם לבנון, אחרי הנסיגה בשנת 2000, פנו 31 משפחות, נצר למייסדי מטולה, למינהל מקרקעי ישראל, במטרה לקבל פיצוי על כ-3,400 דונם מאדמותיהן המצויות במרג' עיון, שבלבנון. בעלי האדמות אמנם פוצו במסגרת הסדר שנכתב בשנת 1952 ב"מסמך גבתי" (ע"ש חיים גבתי – מנכ"ל משרד החקלאות בזמנו), לפיו קיבלה כל משפחה 30 דונם בעמק החולה ו-30 דונם נוספים באיזור "דרדרה", ליד יסוד המעלה. עוד נכתב במסמך כי הקרקע החלופית היא זמנית, עד השבת הקרקעות המקוריות בעמק עיון.
10+קובי כץ, ראש מועצת מטולה בתחילת שנות האלפיים, אמר בשעתו בראיון ל"גלובס", כי גם הלבנונים מודעים לבעלות היהודים על האדמה, ושאת ההוכחה לכך רואה הוא בעצם העובדה שב-50 השנים האחרונות, ניצלו הם את הקרקעות לגידולים עונתיים, ולא נטעו עליה מטעים. בארכיון המדינה נמצא מסמך המעיד כי ישנן אדמות נוספות בלבנון שנמכרו ליהודים, והבעלות עליהן טרם מומשה.
10+לסיכום
הגיעה העת בה יכולה מדינת ישראל לעצב את גבולותיה, באופן שיבטא את אינטרסיה האסטרטגיים והביטחוניים, לצד מימוש זכויותיה החוקיות וההיסטוריות. כך לדוגמא יש להבטיח:
1. שליטה ישראלית בתאי שטח שולטים, שיקנו ביטחון לתושבי היישובים הישראלים ויאפשרו את הסרת האיום הישיר עליהם. זאת ללא הסתמכות יתירה על צבא ערבי או כוח זר, מטעמו של ארגון בינלאומי אימפוטנטי כדוגמת האו"ם.
2. החזרת הזכויות החוקיות וההיסטוריות, על האדמות היהודיות הגזולות, לשליטה ישראלית – יהודית מלאה.
3. השבת ההרתעה והכבוד נעשית באמצעות האחזות בקרקע. זו השפה המובנת, המוכרת והשלטת במזרח התיכון. מחיר מלחמה כפויה בישראל ישולם בדם ואדמה, בדיוק כפי שבוצע ב"נכבה" 1948, ב"נכסה" 1967 וכעת ב"נגחה" 2023.
מטרות המלחמה ובמסגרתה התמרון הקרקעי בדרום לבנון, הינן הקניית ביטחון לתושבי הצפון באמצעות הסרת האיום הישיר על יישובי הצפון, שיאפשר את חזרת העקורים היהודים, הפליטים בארצם, לבתיהם ולשגרת חייהם.
10+מכך משתמע שהמקומות בהם פועלים כוחות צה"ל, חיוניים למימוש המטרה, ומתכתבים היטב עם הפסוקים מספר יהושע פרק א': "כָּל-מָקוֹם, אֲשֶׁר תִּדְרֹךְ כַּף-רַגְלְכֶם בּוֹ- לָכֶם נְתַתִּיו: כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי, אֶל-מֹשֶׁה. מֵהַמִּדְבָּר וְהַלְּבָנוֹן הַזֶּה וְעַד-הַנָּהָר הַגָּדוֹל נְהַר-פְּרָת, כֹּל אֶרֶץ הַחִתִּים, וְעַד-הַיָּם הַגָּדוֹל, מְבוֹא הַשָּׁמֶשׁ- יִהְיֶה, גְּבוּלְכֶם. לֹא-יִתְיַצֵּב אִישׁ לְפָנֶיךָ, כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ: כַּאֲשֶׁר הָיִיתִי עִם-מֹשֶׁה אֶהְיֶה עִמָּךְ, לֹא אַרְפְּךָ וְלֹא אֶעֶזְבֶךָּ. חֲזַק, וֶאֱמָץ: כִּי אַתָּה, תַּנְחִיל אֶת-הָעָם הַזֶּה, אֶת-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר-נִשְׁבַּעְתִּי לַאֲבוֹתָם לָתֵת לָהֶם".
יהא זה מסר חד לאויבנו. תהא זו ברכה לעם ישראל ולכוחות צה"ל באשר הם, ככתוב בספר דברים פרק ל"א: "חִזְקוּ וְאִמְצוּ, אַל תִּירְאוּ וְאַל תַּעַרְצוּ מִפְּנֵיהֶם, כִּי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ הוּא הַהֹלֵךְ עִמָּךְ, לֹא יַרְפְּךָ וְלֹא יַעַזְבֶךָּ".
