ועדת החנוך קיימה היום (שלישי) דיון בנושא אתגרי מערכת חינוך בצפון נוכח המצב הביטחוני. נכון להיום, כ- 16,000 תלמידים עדיין מפונים מבתיהם, תלמידים בישובי קו העימות שלא פונו- ללא לימודים סדירים כבר שנה ומעל 90 בתי ספר בצפון ניזוקו: "זה לא לימודים ולא שגרה".
כ-16,000 תלמידים תושבי הצפון נמצאים ללא מסגרת לימודית כבר שנה שלמה ובתוך כך משרד החינוך הקים 8 בתי ספר עורפיים ו-6 נוספים נמצאים בתהליכי בנייה. לצד זאת מתבצע תהליך בשיתוף פיקוד העורף למיגון מוסדות החינוך.
תיעוד מבית ספר שנפגע מרקטה בקריית ים:
דוח של מרכז המחקר והמידע של כנסת קובע כי שיעור פער המיגון בבתי הספר עומד על כ-26% מהשטח הנדרש, כלומר, מעל 470,000 תלמידים נמצאים במוסדות שאינם מספקים מענה מיגוני מלא. המצב חמור במיוחד במוסדות החינוך בצפון ובדרום, שבהם פערי המיגון נעים בין 20% ל-49%. מנגד, באזור עוטף עזה, התמונה חיובית יותר, עם פערי מיגון קטנים יחסית או אף היעדר פערים כלל.
שקד ואילה, תלמידות מקצרין מספרות כי עד לפני שבועיים הן למדו בקרוואנים ובכל אזעקה התבקשו לצאת למרחב הפתוח משום אין מיגון: "קשה מאוד ללמוד בתחושה כזאת, לדעת שיש אזעקות 10 דקות ממני ושזה יגיע גם אליי. לפני שבועיים עברנו ללמוד בזום. יש 3 שיעורים ביום". הן מתארות כי רוב היום הן בכוננות בסמוך למרחבים מוגנים: "לא יכולים ללכת לחברים. זה לא לימודים ולא שגרה".
הלם קרב: התמודדות התלמידים במערכת החינוך בזמן המלחמה
פנינה בורנשטיין, מנהלת קהילה בקיבוץ כפר סאלד הסמוך לגבול תיארה: "אנחנו במדרג 3 כבר שנה ללא מערכות פורמליות. יש לנו אישור לנהל חינוך בלתי פורמלי של עד 30 ילדים בתוך מרחבים מוגנים אבל זו מכבסת מילים ל"תעשו מה שאתם יכולים". זה מענה מסוים כדי לייצר רציפות תפקודית שהיא החוסן אבל זה לא נורמלי בשום צורה".
יורם אבן צור, ממועצה אזורית גליל העליון מספר: "פיקוד העורף ביקש להתרחק 3.5 ק"מ מחשש לחדירת כוח רדואן. התרחיש נשאר כתרחיש ואנחנו נשארנו שם בתרחיש המאומת של ירי רקטי. מאז המדינה מתנהלת בשחור או לבן. מי שפונו יקבלו הכל ומי נשארו- לא יקבלו כלום. המדינה לא עבדה באופן דיפרנציאלי, לא הגדירה מענים עבורינו".
