עוז דוידיאן, תושב מושב מסלול, סיפק ביום השידורים המיוחד מאופקים עדות מצמררת, בה תיאר כיצד הציל 120 צעירים משדות הקטל הסמוכים למתחם שבו התקיימה מסיבת הנובה ב-7 באוקטובר, היום בו החלה מתקפת הטרור.
עוז, אדם פשוט ממושב בנגב, יצא אל התופת בעקבות הודעת SMS שקיבל מאחותו, שהתריעה על צעירים באזור רעים הזקוקים לעזרה. "יצאתי לשטח ונכנסתי לתוך שטח המסיבה להוציא את הילדים", הוא מספר.
צפו בראיון המרגש עם עוז דוידיאן מיום השידורים המיוחד | עכשיו 14
המראות שהתקבלו לפניו היו קשים מנשוא – עשרות גופות פזורות בין השדות החקלאיים ורכבים שניסו להימלט ונתקעו. עוז לא עצר, ולמרות שהבין את הסיכון שעומד בפניו, הוא המשיך להוציא קבוצות של צעירים מאזור המסיבה.
"אמרו לי שהצלתי 120 ילדים", מספר עוז בעצב. "בכל פעם שהצלחתי להציל קבוצה, לא חשבתי על זה. המשכתי לרוץ, כי ידעתי שיש עוד. אחרי זה, כשחזרתי, בכיתי ימים רבים על כך שלא הצלחתי להציל יותר". דוידיאן מתאר רגעים קשים בהם הגיע מאוחר מדי, כשהמראות הקשים נחקקו בזכרונו. "עשיתי כל מה שיכולתי, אבל הצלחתי להציל רק 120 ילדים", הוא משתף בעצב.

עוז מתאר את החוויה האישית, אבל לא שוכח להדגיש את אומץ הלב של תושבי הדרום ביום הנורא ההוא. "אנחנו מדינה של גיבורים," הוא אומר בהתרגשות. הוא מספר על גבורת תושבי אופקים, שכמה מהם יצאו להילחם במחבלים עם אקדחים וסכינים, חלקם נהרגו במאבק.
הוא מדבר בהערכה רבה גם על פקודת "פרש פלשת" שהצילה, לדבריו, את מדינת ישראל מאסון גדול עוד יותר. "אם לא ההנחיה הזו שהתקבלה בזמן הנכון, המחבלים היו מגיעים לאשקלון ותל אביב בתוך דקות," הוא מסביר, תוך שהוא מזכיר את תרומתם של כוחות הביטחון והשוטרים שלחמו בשטח והצליחו למנוע טרגדיה הרבה יותר גדולה.
מאז אותו יום נורא, עוז ממשיך לשמור על קשר יומיומי עם הילדים שהציל. "יש לי 120 ילדים שהם כמו הילדים שלי עכשיו. אנחנו בקשר בקבוצת וואטסאפ, נפגשים, מדברים. הם כולם באו לבקר אצלי בבית, ואני אצלם. זה ממשיך ללכת איתי ביום-יום".

לסיום, עוז שולח מסר של תקווה ואחדות לקראת השנה החדשה: "אסור שדבר כזה יקרה שוב. אני מאחל למדינת ישראל שנה חזקה, שנה של אהבת אחים. אנחנו מדינה של גיבורים, ואנחנו ננצח."
