יפעת בן שושן תושבת נתיב העשרה, התראיינה היום (שני) אצל בועז גולן ויותם זמרי. היא דיברה על נורות האזהרה שהיו, ועל מה שהתרחש ב-7.10 אצלם בקיבוץ ובכל עוטף עזה. "אם לא נהיה כאן, ונעבד את האדמה שלנו עד התלם האחרון אנחנו נאבד את הכול".
"בשלישי באוקטובר חול המועד סוכות, יום שלישי התעוררנו לקולות נפץ של רקטות שנורו לים", שיתפה בן שושן, "פה יש ממש מאחורינו שטח אימונים של חמאס, שם הם מתאמנים כבר עשור. הם גם מדמים פה שטח בנוי וצועקים. אני כל השנים מקבלת את התרגום של מה נאמר בתרגילים, על איזה יישוב הם מתאמנים".
ארבעה ימים לפני הטבח דיברתי על מלחמה
"כמובן, הם התאמנו גם על נתיב העשרה, אבל הם התאמנו גם על יישובים בקו השני של העוטף עד 30-40 קילומטר. התרגיל בשלושה באוקטובר היה באמת חריג. אנחנו קיבלנו באותו בוקר הודעה שהדי הפיצוצים ששומעים תקינים, מדובר באימון של חמאס. בן שושן הוסיפה "חשבתי על סלוגן- 'חמאס מתאמן ואנחנו אומרים אמן'.

"זה מה שהיה פה כל השנים", המשיכה, "באותו בוקר זה נראה לי חריג, וככה שלחתי וידאו בקבוצה שיש בה עיתונאים, וכתבתי 'בוקר טוב מנתיב העשרה'. קיבלתי טלפון מתחנת רדיו, ושואלים אותי למה את אומרת שזה חריג. אמרתי להם שאני מקווה ומפללת שלא מכינים לנו יום כיפור שתיים".
"חזרתי לפני יומיים לשידור", משתפת בן שושן " אני דיברתי על מלחמה, אמרתי את המילה מלחמה. אמרתי שלא נראה לי שזה הכנה למלחמה, אבל לא רמזתי על משהו שיקרה בימים הקרובים" היא מספרת שבבוקר של שמחת תורה כשהיא התעוררה ב-6:25 וראתה את שובלי העשן מעזה היא צעקה "אמאל'ה מלחמה".
"החלטתי להישאר בנתיב העשרה בלי ספקות"
"חשבתי שזו מלחמת טילים ורקטות, עוד לא הבנו שהם נכנסו לכאן". היא מספרת ומשתפת היא אומרת שמה שהציל אותם היה העובדה שהמחבלים התעכבו ברצח של השכנים שלהם. "כל רצח עיכב את ההגעה לבתים האחרים. הם הגיעו לשכונה שלנו ההרחבה, אבל בשלב הזה הצבא כבר תפס שליטה".
"את עיקר הנזק והרצח הם סיימו עד 9 בבוקר, תוך פחות משעתיים", מספרת בן שושן, היא מוסיפה שהחשמל נפל אצלם ב-6:29 בבית. היינו מנותקים ולא ממש ידענו מה קורה. ירו על הבית של ההורים שלי. אמא שלי כתבה לי בשעה 7:10 'יורים לנו על הבית, זקוקים לעזרה', קיבלתי את ההודעה ב-14:00".

"היה גוף תקשורת שהצליח לתפוס אותי אבל השיחה נותקה. מאותו רגע אף אחד לא הצליח לתפוס אותי, גם לא ההורים שלי". היא מדגישה כי נשארת בנתיב העשרה ולא היו לא ספקות בנושא. "אם לא נהיה כאן, נעבד את האדמה שלנו עד התלם האחרון אנחנו נאבד את הכול".
