ספיר כהן, שנחטפה לעזה וששוחררה לאחר 55 ימים, כשבן זוגה סשה טרופנוב עדיין חטוף, סיפרה הערב (ראשון) את קורותיה במהלך השנה האחרונה, זאת בצל ציון יום השנה הלועזי לטבח הנורא.
״חצי שנה בערך לפני השבעה באוקטובר התחלתי להרגיש חרדות. בחיים לא הרגשתי דבר כזה", סיפרה כהן ואמרה כי היא נמנעה מלעשות דברים שיש בהם סיכון, כי הייתה בטוחה שמשהו רע עומד לקרות לה. "כשראיתי ששום דבר לא קורה הייתי בטוחה שאני חולה במשהו, החלטתי לראשונה בחיי להתפלל".
יום אחד במקרה הופיע לה ברשת האינסטגרם פרק בתהילים, תפילה לרפואה שלמה, ״תקראי את זה 30 יום ותהיי בריאה״. היא קראה את הפרק, היום ה-30 היה השבעה באוקטובר.
1+"בשבוע של החטיפה בפעם ראשונה שמתי לב על מה התפילה מדברת. היא לא קשורה למחלה היא קשורה למלחמה". ספיר ציינה כי המילה חמאס אפילו הופיעה שם: "בשבעה באוקטובר הבנתי את משמעות התפילה שלי".
בשבעה באוקטובר נחטפו ספיר וסשה בנפרד. "אני זוכרת שאני רואה אותו על הרצפה, ידיים מאחורי הראש, פנים מדממות וזה נראה היה כמו הסוף". אותה העלו על אופנוע לעזה, "אני עוברת דרך ארוכה כשהמון אנשים מגיעים לחבוט בי".
בעזה עברה החטופה תקופה קשה בדירות, במנהרות, בתנאים מאוד קשים. "מה שעבר לי בראש זה שאם הייתי מתחבאת במקום אחר אולי הייתי ניצלת. שאם הייתי מקשיבה לסשה זה לא היה קורה לי", חשפה.
1+שם ראתה כהן בחורה סביבה יושבת כמו עובר רועדת, גבר שיושב עם עיניים עצומות שעות ולא מוכן לפקוח אותן, לא מוכן להיות חלק מהסיטואציה הזאת. "באותו רגע אני מבינה שאלוהים שלח אותי למקום שבו אני יכולה לעשות את הדבר הכי משמעותי, אני יכולה לעזור לחטופים".
ספיר אמרה כי מאותו רגע שהחליטה כי זו המשימה שלה כבר לא היה אכפת לה אם אני תמשיך לחיות, או מה יקרה לה. "אני פשוט שמה את כל הבעיות שלי בצד ואני הופך להיות בן אדם חזק עם ביטחון, מבן אדם פחדן עם המון חרדות", סיימה.
