המתקפות האחרונות בתימן אינן רק פעולה טקטית מוגבלת נגד החות'ים. הן חלק ממשחק רחב יותר של מסרים, שמכוון בעיקר כלפי טהרן. המלחמה בתימן היא חלק מאסטרטגיה איראנית רחבה, בה היא מפעילה פרוקסים ברחבי המזרח התיכון כדי לערער את היציבות האזורית ולפגוע בבעלי בריתה של ארצות הברית, וביניהם ישראל.
החות'ים, אינם האיום העיקרי על ישראל. נכון, שיגור טילי שיוט וכטב"מים מאתגר את מערכת ההגנה שלנו ומאלץ אותנו לנתב משאבים כמו מודיעין ומיירטים. הבעיה היא הצורך המתמיד לחלק קשב בין האיומים האלה לאיומים האמיתיים והגדולים יותר, מה שיוצר תחושת הפרעה בלתי פוסקת. אך בראייה אסטרטגית, הנזק שהם גורמים כרגע אינו משמעותי.
2+המתקפות הישראליות בתימן, ובמיוחד ההתקפה האחרונה בחודידה, מעבירות מסר ברור לאיראן: "אנחנו לא נהסס לפעול בכל זירה בה אתם מנסים לאתגר אותנו". איראן, שכבר רואה את האש בתימן ובביירות, צריכה לשאול את עצמה האם היא רוצה לראות את אותה אש גם בשטחה. בשלב זה, ישראל עדיין לא נוקטת בפעולה ישירה נגד טהרן, אבל ככל שהפרוקסים ימשיכו לאתגר, כך גדל הסיכוי שהמאבק יועבר גם לראש התמנון – לאיראן עצמה.
החות'ים הם איום לא צפוי ולא ניתן לשלוט בהם לגמרי, אך מה שישראל צריכה לקחת בחשבון הוא האפשרות שהם יפנו את מאמציהם לכיוונים אחרים. התרחיש המסוכן ביותר הוא ניסיון לפגוע בצירים כלכליים וימיים מרכזיים במערב, מה שעלול להביא את ארה"ב ובריטניה להגביר את מעורבותן בזירה. במקרה כזה, הקואליציה הבינלאומית, שהוקמה במטרה לטפל באיומים אלה, תצטרך להיכנס לפעולה בצורה משמעותית יותר.
2+השורה התחתונה היא שהמתקפות בתימן לא נועדו רק לעצור את החות'ים. הן חלק מהתמונה הרחבה יותר של המאבק האזורי, בו ישראל מאותתת לאיראן שהיא מוכנה לפעול בכל מקום בו היא תראה צורך.
