ב-7 באוקטובר נפתחו שערי הגיהינום החמאסי, ואלפי מחבלי נוח'בה, פעילי חמאס, וגם "סתם" עזתים נהרו לתוך שורה ארוכה של יישובי עוטף עזה, אופקים, שדרות ומסיבת הטבע הגדולה סמוך לקיבוץ רעים, ופתחו במסע של זוועות שהיה קשה להעלות על הדעת ולדמיין, עד שהנאצים מעזה ביצעו אותן בתוך שעות בודדות.
באותו בוקר, בעוד ביישובי העוטף מתחוללת אימה, אלפי לוחמים וחיילים במילואים, בסדיר ובקבע, עזבו את נשותיהם, הוריהם וילדיהם, ודהרו מכל רחבי הארץ אל הדרום המותקף, תחת אזעקות וירי רקטי בלתי פוסק מרצועת עזה.
לוחמי מילואים מחטיבה 2 ברצועת עזה | קרדיט: דובר צה"ל
הזוועה בעוטף נמשכה שעות ארוכות, אבל באותן שעות התגלתה גם גבורתם של לוחמי צבא ההגנה לישראל. ישראלים מחתך רחב של גילאים, בשירות סדיר, בשירות קבע ובשירות מילואים, חלקם בעלי משפחות, מבוגרים מידי או צעירים מידי, מהצפון ומהדרום, נשואים טריים ואבות לילדים שרק נולדו – עזבו הכל מאחור ודהרו לתוך התופת להגן על ביתם הלאומי, ביתם היחיד עלי אדמות.
3+סיפורי הגבורה הרבים של ה-7 באוקטובר הדהדו בשנה האחרונה וימשיכו להדהד לעוד שנים רבות. עם ישראל התברך בבנים שהם עזי נפש, חדורי אמונה ושליחות, מלאים בתשוקה וברצון, שנזעקו להגן על מדינתם מפני הנאצים החדשים, והצליחו להציל חיים של מאות רבות של יהודים בלחימה עיקשת באויב הנורא.
אך בחודשים שלאחר ה-7 באוקטובר, התגלה פן גבורה נוסף במלחמה הזו: גבורתם של המילואימניקים. עשרות אלפי ישראלים, בגילאי ה-20, ה-30, ה-40 ואפילו ה-50 לחייהם, אבות לילדים, לחלקם יש אפילו את התואר "סבא", בעלי עסקים, עצמאים ושכירים, אזרחים בעלי קריירה מכובדת שמכניסה היטב – אך כאשר קראו להם להתייצב ולשרת, הם התייצבו ושירתו.
ארבעה, חמישה, שישה ושבעה חודשים ברציפות ישבו המילואימניקים הישראלים בטנקים, במשאיות ההובלה, בתותחים וברכבים המשוריינים; צעדו מאות קילומטרים ברצועת עזה; ישנו בתנאים לא תנאים ואכלו לחם וטונה משימורים; לא ראו את נשותיהם וילדיהם במשך שבועות ארוכים; חלק מהם גם סבלו מהתנכלויות בעבודה או מפגיעה בעסקיהם. אבל הם היו עסוקים בדבר אחד בלבד – לחימה.
רות סוף למילואים: כתבנו עם גדוד 271 שיצאו מעזה, על החזרה הביתה והאתגרים בדרך | צפו בכתבה
3+לחימה עיקשת באויב האכזר, לחימה אינטנסיבית במחבלים שצצים כעכברים מהמנהרות ונעלמים בחזרה, לחימה נגד ארגון טרור מחופר בקרקע שחי במנהרות, לחימה בתנאי שטח קשים של מאות מנהרות טרור שחפורות מתחת לרגליהם, לחימה בקור ובגשם בחורף ובשרב והשמש היוקדת בקיץ, לחימה עקב בצד אגודל נגד ארגון הטרור המפלצתי שהצמיח חלאות בצורת אדם.
הם שילמו מחירים לא פשוטים. נשותיהם נאנקו תחת העול בבית, עם הילדים והפרנסה והם התרחקו מהמשפחה והעבירו שבועות ארוכים ברפיח ובג'באליה, אך לרגע הם לא חשבו לעזוב וללכת הביתה.
לוחמי המילואים בלחימה בעזה | קרדיט: דובר צה"ל
לוחמי "דור הניצחון" נזכרו מידי בוקר בזוועות ה-7 באוקטובר, בחוסר האונים של תושבי העוטף המבוגרים וצעירי המסיבה ברעים שנרצחו באכזריות שאין דומה לה, בחטיפות האיומות של אזרחים חפים מפשע למנהרות הטרור, בעשרות החטופים והחטופות שעדיין בחיים ומוקפים בסינוואר ובמחבלים צמאי דם – והמשיכו להילחם בעוז ובתעצומות.
3+במלחמה הארוכה הזו, שסופה עדיין לא נראה באופק, צבא המילואים הוכיח כי אין למדינת ישראל המאוימת והמותקפת את הפריבלגיה לוותר על שירות המילואים שלה. ברגע האמת, צה"ל זקוק לאנשי המילואים בכל המערכים – באוויר, ביבשה ואף בים.
המילואימניקים הם הסיפור של המלחמה הרב-זירתית שישראל מנהלת כבר שנה תמימה ב-6 או ב-7 גזרות במזרח התיכון. המילואימניקים הם הישראלי היפה, שעוזב הכל ומקדיש את ימיו ולילותיו למטרה אחת, נעלה ומקודשת מכל: הגנה על העם היהודי היושב בציון, שאליה חזר לאחר אלפיים שנות גלות.
