צה"ל מרחיב את התקיפות שלו לעומק לבנון, אזור בקעת הלבנון. גל נוסף יוצא ממש בשעה 6 בבוקר, מאוד משמעותי להבנתי, כשהמטרה כרגע היא ללכת קצת יותר עמוק לאזור אולי הכי חשוב ומשמעותי של חיזבאללה.
אנחנו הרבה מדברים על ביירות, שזה אזור מאוד מאוד מאוד חשוב – אבל אם מסתכלים רגע אחד על המפה האסטרטגית של ארגון הטרור הזה, יש פה בעצם סוג של משולש: ביירות מצד שמאל, בקעת הלבנון מצד ימין, וכמובן חיבור של כל זה בצלעות – לעבר דרום לבנון.
דרום לבנון זה המוצב הקדמי, זה קו ההגנה והמוצב ההתקפי, שאמור מה שנקרא להוציא משם את הפשיטות – לעורף ישראל, ואת השיגורים שראינו ב-11 החודשים האחרונים.
בקעת הלבנון זה בעצם "בירת ההייטק" של חיזבאללה, זאת איראן הקטנה בתוך לבנון. זה אזור התעשייה שלהם, האזור שבו הם עושים את כל ההברחות. כמו כן, זהו האזור שבו הם מגדלים את הסמים שלהם, מה שמאפשר להם להכניס הרבה מאוד כסף כדי לממן את המנהרות שהם בנו, וכל מערכות ההגנה האוויריות. המחסנים היותר משמעותיים נמצאים שם, ושם אנחנו מתמקדים כרגע.
ביירות היא "הסמל", שם אנחנו בעיקר מוצאים את הבכירים, שם אנחנו פועלים בכל מה שקשור לתקיפות ממוקדות – וגם לשם אני מקווה שבשלב מסוים אנחנו נגיע, השמדה של המשולש הזה. אז אפשר יהיה לומר שהחזרנו את נסראללה ל-2006, אם לא אחורה מכך – אבל הדרך לשם תהיה עוד ארוכה.
2+נסראללה בינתיים בעיקר מנסה לדבר לרחוב הלבנוני. הוא משקר להם, מספר להם סיפורי סבתא. ההישג הכי גדול של נסראללה מאז אירוע הביפרים זה השריפה בקריית ביאליק שקרתה כתוצאה מפגיעה שמה. אתמול, 1600 תקיפות של צה"ל. בלבנון נסראללה בקושי מצליח להוציא 200 שיגורים, זה משהו שאני חושב שאף אחד לא ידע להעריך אותו.
נכון, הוא מצליח להרחיב את הטווחים, הוא מצליח להגיע גם למקומות שלא היינו בהם – אבל בפועל הוא נכשל הרבה יותר ממה שהוא מצליח. אני חושב שאני יכול לומר בנחרצות שהוא לא יכול. הוא היה רוצה להביא הישגים הרבה יותר גדולים ממה שהוא השיג ביממה האחרונה.
2+עכשיו השאלה שנשאלת האם הוא יכול בהמשך? אז א' אני עדיין חושב שיש לו יכולות, אבל אני חושב שישראל מצליחה איכשהו לקחת ממנו את היכולות הללו רגע לפני שהוא מוציא אותם אל הפועל. צריך לקוות קודם כל שהמגמה הזאת תימשך, ולצד זה אסור לתת לנסראללה הישגים, מה שאומר שהציבור כאן צריך להתנהג בצורה מאוד מאוד אחראית בכל פעם שיש אזעקות.
אני מקווה שמה שראינו אתמול יקרה גם בימים הקרובים. אתמול הלל מפרסם במהדורה נתון שהוא בעיניי סופר דרמטי: 50% מהיכולות של חיזבאללה הושמדו. אירוע מטורף בכל קנה מידה, שרק ביממה אחת אנחנו לוקחים לנסראללה יותר ממה שלקחנו לו 11 חודשים, זה מראה על העוצמה שצה"ל וחיל האוויר, אגף המודיעין וכל מה שקשור לאוגדה 91 והתותחנים וכל מי שנמצא על גבול הצפון יודעים לעשות.
2+אנחנו צריכים עוד כמה ימים כאלה, ולהגיע להישגים שבהם נסראללה יחזור אחורה, באמת עשורים עשורים אחורה. אחרי אתמול אני משוכנע ומאמין שאפשר לעשות את זה, ואני חייב להודות בכנות מוחלטת: אני לא האמנתי שאפשר לעשות את זה, אבל מה שאנחנו רואים כאן ביממה האחרונה זה אחד המופעים המפוארים שמדינה אי פעם הראתה במלחמה נגד ארגון טרור, נגד גרילה שנבנתה מעבר לגבול. אני מוריד את הכובע.
מה הכי חשוב כרגע?
הכי חשוב כרגע זה שנתמקד בהמשך המלחמה הזאתי בצפון, ולא נמתין למדרגות הללו שמדברים עליהם במקומות אחרים ונאפשר לעולם, לא לאיראן ולא לכל מי שרוצה לנסות ולקפל אותנו.
אם אנחנו נעצור עכשיו, אז עם כל הכבוד להצלחה הכבירה – חיזבאללה יוכל להמשיך ולשקם, זה דומה מאוד למה שאני אומר על רצועת עזה. אם עכשיו נעצר את המלחמה בעזה אז חמאס יקום מחדש וישקם את עצמו, וזה לא משנה אם זה ייקח חמש שנים, 10 שנים או 20 שנה.
מה שנסראללה בנה מ-2006, בפעם הבאה הוא יבנה פי שניים בכל הממדים – כי הוא יגיד לעצמו אם "מה שהיה לי עד 2024 לא הספיק לי כדי להכריע את ישראל, אז אני צריך יותר", וזה מה שיקרה, איראן תזרים לפה כמות עצומה של אמל"ח. צריך להמשיך את המלחמה הזו, ולהמשיך בדיוק כמו שהתחלנו אותה בשבוע האחרון.
