התקשורת המערבית לא נותרה אדישה מול האירוע החריג שהותיר את חיזבאללה חסר אונים: "גאונות טכנולוגית", "מבצע מהסרטים" – כך תיארו כלי תקשורת בינלאומיים את רצף הפיצוצים המדויקים והמפתיעים. בעוד שגורמי ביטחון בישראל שמרו על שתיקה, עיתונים כמו DW ו-Middle East Eye ציינו את המורכבות של המבצע כאחד מהמרשימים ביותר שנראו במזרח התיכון בשנים האחרונות.
עיתון הבילד הגרמני הידוע באהדתו לישראל, הכתיר את התקיפה כ"מבצע מרהיב של השירות החשאי", והדגיש כיצד הפעולה חיסלה את מערך הקשר של חיזבאללה, והותירה את הארגון מנותק ומופתע לחלוטין. פרשנים צבאיים תיארו את המבצע כ"תקיפת סייבר מתוזמנת היטב," תוך שהם משווים אותו למבצעי הריגול המפורסמים של ישראל, כמו מתקפת הסטוקסנט על תכנית הגרעין האיראנית ב-2010.
פרשנים בניו יורק טיימס התייחסו למבצע כהוכחה ליכולות הסייבר המרשימות של ישראל שמאפשרות לה לפגוע במדויק במטרות רגישות מבלי לתקוף אזרחים. מנגד, ברוסיה, כלי תקשורת כמו RT ציינו כי המבצע אמנם היה מוצלח במישור המיידי, אך עלול להוביל להסלמה מסוכנת בין ישראל לחיזבאללה.
בהודו ובסין, התגובות היו מעורבות, כאשר פרשנים עסקו בשאלה האם המבצע הישראלי מהווה תקדים טכנולוגי חדש במלחמות סייבר, והאם מדינות נוספות ילמדו מהמודל הישראלי לשימוש בלחימה העתידית.
באופן לא מפתיע, העולם הערבי ביקר את הפעולה המוצלחת, ערוצים כמו אל-מיאדין ואל-מנאר כינו את הפיצוצים "מבצע תוקפני" והאשימו את ישראל בהובלת מתקפת סייבר פלילית. חיזבאללה התחייב לנקום ואיראן, אשר שגרירה בלבנון נפגע במהלך הפיצוצים מיהרה לגנות ולהציג את המתקפה כ"עדות לרצח עם".
