אביבה סיגל, שחוותה את אימי השבי העזתי לאחר שנחטפה במהלך מתקפת ה-7 באוקטובר על קיבוץ כפר עזה, שיתפה בעדות מצמררת ל-וול סטריט ג'ורנל על החוויות הקשות שעברה בזמן שהוחזקה בידי חמאס. סיגל, ששוחררה בעסקה לאחר 51 ימים, סיפרה כיצד היא ושאר החטופים נאלצו להשתתף שוב ושוב בצילומי סרטוני בני ערובה שנעשו בכפייה, כאשר כל מילה נאמרה לפי הוראות החוטפים.
"הם תמיד אמרו לי מה להגיד ומה שכחתי," סיפרה סיגל. "הם אמרו לי: 'לא אמרת שאת בת 62', 'לא אמרת שאת מכפר עזה', 'לא אמרת שביבי צריך להחזיר אותך'. תמיד שכחתי משהו, אז הייתי צריכה לחזור על זה שוב ושוב ושוב." היא ציינה כי הצילומים נעשו בידי צוות שכלל צלם ואדם שדיבר עברית קלוקלת, וההפקה התנהלה בצורה קפדנית ומסודרת, דבר שהעצים את תחושת חוסר האונים והחרדה.
במשך תקופת השבי, הוחזקה סיגל במקומות שונים, כולל במנהרות שבהן העידה כי סבלה ממצוקה נשימתית עקב מחסור באוויר, ולעיתים קרובות עברה שעות ארוכות ללא אוכל ומים. לדבריה, לא רק שתנאי השבי הפיזיים היו קשים מנשוא, אלא שגם ההשפלה הנפשית הייתה בלתי פוסקת. "הם הכריחו אותנו לחייך מול המצלמה ולהעמיד פנים שהכול בסדר. הם היו שמים לפנינו אוכל ומצלמים אותנו כאילו אנחנו נהנים מארוחה, אבל האמת הייתה רחוקה מזה."
אחד המקרים שהותירו בסיגל רושם עמוק היה הניסיון של אחד החוטפים לגרום לה להיראות "מסודרת" יותר למצלמה. "הוא נתן לי מברשת וסימן לי לסרק את השיער, שהיה מלא בקשרים אחרי כל כך הרבה זמן בשבי. כשסירבתי, הוא ניסה לגרום לי לאסוף את השיער בסיכה, אבל אני עמדתי על שלי. ידעתי איך אני נראית – הייתי מלוכלכת ומרופטת – אז הרמתי את השיער ואמרתי לו בציניות 'יפה'."
העדות של סיגל מצטרפת לעדויות קשות נוספות של חטופים ששוחררו מהשבי, והיא מאירה אור נוסף על השימוש הנרחב שעושה חמאס בסרטוני בני ערובה כחלק ממסע הלחץ שלו על ממשלת ישראל. הסרטונים, שנערכים בקפידה ומצולמים תחת איומים, נועדו לזרוע פחד בציבור הישראלי ולהגביר את הלחץ על ראש הממשלה בנימין נתניהו להתפשר במשא ומתן לשחרור יתר החטופים המחוזקים בידי חמאס בעזה.
העדות המצמררת של נועה ארגמני – ושטיפת המוח שעברו החטופים
לדברי סיגל, הסרטונים כללו גם ניסיונות לפגוע במנהיגות הישראלית: "הם דרשו ממני לומר שביבי צריך להחזיר אותי, כשהם מכוונים לכך שהלחץ יופנה כלפיו." העדות שלה חושפת את התכנון המדוקדק של חמאס במאמץ להשתמש בסרטונים ככלי לניהול המאבק הפסיכולוגי מול החברה הישראלית.
בנוסף, סיפרה סיגל על ההשפלה הפיזית שעברה, לצד הרעב והצמא. היא תיארה כיצד שוביה היו משאירים אותה שעות ארוכות ללא אוכל ומים, ולעיתים היא נאלצה לשבת ולהעמיד פנים שהיא אוכלת, כאשר כל הסיטואציה מתוזמרת על מנת לצלם תמונה מזויפת שבה היא נראית נינוחה ומחויכת.
היא נלקחה בשבי יחד עם בעלה, קית', בן 65, שגם הוא אזרח ארה"ב. קית' עדיין מוחזק בידי חמאס, כאשר הסרטון האחרון שבו הופיע פורסם בסוף אפריל. העדות של אביבה סיגל מהווה תזכורת כואבת למציאות האיומה של בני הערובה בעזה, וכיצד חמאס ממשיך להשתמש בהם כאמצעי להפעלת לחץ פסיכולוגי ופוליטי על החברה הישראלית ומנהיגיה.
