רואה האורות: עם ישראל מציין היום (שישי) 89 שנים לפטירתו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל, הרב הראשי האשכנזי הראשון לארץ ישראל, מייסד ישיבת מרכז הרב ואחד מההוגים המרכזיים של היהדות בעת החדשה, שהלך לעולמו בתאריך ג' באלול התרצ"ה, הראשון בספטמבר 1935 לאחר מאבק במחלת הסרטן.
הרב קוק נולד בשנת 1865 בעיירה גריבה שבמזרח אירופה לאביו הרב שלמה זלמן קוק, ולאימו פערל זלטא לבית פלמן. הרב קוק היה נשוי פעמיים ולו 5 ילדים. מאשתו הראשונה, אלטה בת-שבע, בתו של הרב אליהו דוד רבינוביץ' תאומים נולדה בתו הבכורה פרידא חנה. מאשתו השניה, רייזא רבקה תאומים, בת דודה של אשתו המנוחה, נולדו לו עוד ארבעה ילדים – צבי יהודה, רוחמה טויבא, אסתר יעל ובתיה מרים.
הרב קוק, שמכונה בפי תלמידיו 'הרב', עלה לארץ בשנת 1904, תמך נחרצות בתנועה הציונית, ראה בה ובשאיפות להקים מדינה לעם היהודי בארץ ישראל 'אתחלתא דגאולה' בניגוד לדעה השולטת ביהדות החרדית-למדנית בזמנו והיה חלוץ בהפיכת הציונות הדתית לזרם מרכזי בציבור הישראלי. למרות גישתו החיובית כלפי היישוב בארץ, שאיפתו הייתה לייצור חיבור בין המדינה שבדרך למקורות הקודש. לדעתו, ללא חיבור כזה, לציונות החילונית יהיה קשה להגשים את מטרתה.
מעבר להיותו רב, מנהיג ופוסק חשוב, הרב קוק היה גם הוגה דעות ויצירתו הספרותית רחבת היריעה כללה כתבי הלכה ואמונה כאחד. בין חיבוריו המרכזיים ניתן למנות את הספרים אורות (שעוסק בנושאי ארץ ישראל, לאומיות עם ישראל ומלחמות), אורות הקודש (פסקאות שערך הרב הנזיר המדברות על מהות הקודש), אורות התשובה (פסקאות על נושא התשובה שערך בנו הרצי"ה) ועין איה (פירושים על אגדות התלמוד ממסכת שבת וברכות).
בנוסף להגותו התורנית בנושאי אמונה, הרב קוק היה גם פוסק חשוב שכתב ספרי הלכה רבים, וביניהם "דעת כהן", "משפט כהן", ו"עזרת כהן", העוסקים בין היתר בשאלות הלכתיות הנוגעות לארץ ישראל ולמצוות התלויות בה. רבים מכתביו פורסמו ונערכו לאחר מותו על ידי בנו, הרב צבי יהודה קוק, ותלמידיו והמוני בחורי ישיבות לומדים בהם באופן קבוע.
