מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, נאם הבוקר (שלישי) בוועידת המשפט ה-13 מטעם לשכת עורכי הדין בישראל, והתייחס לביקורת הציבורית כי הצבא לא עומד בפני ביקורת המדינה. אנגלמן האשים את הצבא בסיכול המאמצים להעביר ביקורת על הכשלים במהלך המלחמה, ואמר: "אני מצפה יותר מצבא ההגנה לישראל בכל הנוגע לפתיחות לביקורת".
מבקר המדינה סיפר כי לאחר פרוץ המלחמה, הוא החליט לנקוט בדרך שונה של מתן ביקורת, ויצא לשטח לבדוק מה קורה ולהבין לעומק איפה ישנם כשלים במדינה. הוא סיפר כי ב-10 באוקטובר נפגש בשדרות עם ראש העיר, וב-12 באוקטובר נפגש עם מנהל ביה"ח סורוקה שהסביר לו כי יש להם 20 חדרי ניתוח, אך בתחילת המלחמה יכלו להשתמש רק ב-10 מהם שהיו ממוגנים. מנהל ביה"ח ביפר למבקר המדינה כי הם החלו לנתח פצועי ירי בחדרי יולדות בשל חוסר המיגון. אנגלמן: "באותו רגע הבנתי. קראתי למנכ"ל משרד הבריאות אליי, שלחתי מכתב לשר הבריאות, אמרתי לו: "עכשיו לעת הזו, נא להקצות תקציב למיגון של בתי חולים בדרום ובצפון".
עוד סיפר מבקר המדינה כי בימים אלו הוא משלים דו"ח בנוגע לרישוי המסיבה ברעים ואבטחתה, בה נרצחו 365 איש. הוא אמר כי אין אחראי שם, ואין בחינה חיצונית וביקורת של הכשלים, ותקף את צה"ל: "מה שמפריד בינינו לבין הגשת הדו"ח זה שלושה גורמים בצה"ל שעסקו ברישוי המסיבה, שאנחנו צריכים להיפגש איתם וכרגע עדיין לא נפגשנו".
עוד הוא סיפר כי החליט, באופן לא סטנדרטי, לנקוט בשיטת פעולה אחרת בתחילת המלחמה, ובמקום להוציא טיוטת דו"ח – הוא שלח מכתב ב-15 בנובמבר לראש הממשלה, ובו פרש לפניו שורה של כשלים על הטיפול בעורף. הם נגעו בנושא של היעדר תוכנית סיוע כלכלית, היערכות לפינוי פצועים תחת אש, גיבוש תוכנית בריאות נפש. הוא ציין כי בשורה התחתונה של שורת הכשלים הועברה הקביעה: "נכון לאותו המועד הממשלה כושלת בטיפול בעורף, ועל ראש הממשלה והשרים לפעול לתיקון הליקויים באופן מידי".

בחודש ינואר מבקר המדינה חזר לתפקיד המסורתי של ביקורת המדינה: "גיבשנו תוכנית ביקורת, אנחנו נמצאים עכשיו בכשישים מטלות ביקורת שקשורות בנושא המלחמה. יש לנו קרוב ל-200 מנהלי ביקורות שעוסקים בתביעות השונות". עוד הוא ציין כי השנה פורסמו 71 דו"חות.
אנגלמן הדגיש כי ביקורת המדינה תבחן את פעילותם של כלל הדרגים: הדרג המדיני, הדרג הצבאי והדרג האזרחי – על ציר הזמנים שבתקופה שלפני פרוץ המתקפה הנתעבת, במהלך ימי המתקפה, ובפעולות שננקטו לאחריה.

הוא סיפר כי בין היתר, עיקר העיסוק בעת הזו של מבקר המדינה היא: כל סוגית כשלי השבעה באוקטובר, כאשר הדגש הוא בסוגיות הטיפול בעורף, טיפול בפינוי חללים, טיפול בפינוי פצועים, וכן הטיפול בעורף לאחר פרוץ המלחמה.
עוד ציין כי תוכנית הביקורת, שנבנתה תוך תשומת לב להימשכות המלחמה, נוגעת גם בצה"ל, בשב"כ ובגורמי הביטחון. "במארג הדמוקרטי של מדינת ישראל כולם כפופים לביקורת המדינה, וזה חלק מחוסנה של הביקורת".

הביקורת החלה בכלל משרדי הממשלה, כולל משרד רה"מ, לשכת שר הביטחון, משרד האוצר, ועוד. הוא אמר כי בעת מלחמה יש קושי בביקורת בדרג הצבאי, אך נעשו מאמצים לשם כך, והוסיף כי לאחר שיח עם גורמי הצבא – הם החליטו להתמקד לעת עתה, בין השאר סביב: סוגית האבטחה בשדרות באופקים שקרסו בשבעה באוקטובר, סוגיות של איסוף ופינוי חלליים, פינוי פצועים, פינוי האוכלוסייה.

אז, מבקר המדינה מתניהו אנגלמן העביר ביקורת נוקבת על הצבא כי הוא מסכל את המאמצים להעביר ביקורת על הנעשה תחת סמכותו. אנגלמן סיפר כי ביקש להיפגש עם הרב הצבאי של צה"ל, ולדון עימו בסוגיית פינוי וזיהוי החללים הצבאיים – אך הרמטכ"ל הסביר לי למה בעת הזו הדבר אינו אפשרי. דבר דומה קרה כשביקש להיפגש עם קצין רפואה ראשי ולדון עימו בסוגיית פינוי הפצועים לבתי החולים, וכך גם כשביקש להיפגש עם גורמים בפיקוד העורף ולדון בסוגיית פינוי האוכלוסייה מהיישובים.
אנגלמן: "הפתרון הוא בדרך של שיח בין מבקר למבוקר. הפתרון הוא לא בהדרת ביקורת המדינה מביקורת על הגורמים הצבאיים, הגם שהם מצויים במלחמה", אמר, "אני מצפה יותר מצבא ההגנה לישראל בכל הנוגע לפתיחות לביקורת". כמו כן, הוא הדגיש כי "נכון לעתה אין בכלל ביקורת בצבא ההגנה לישראל".
