משרד הבריאות מפרסם היום (שני) את תוצאות התחקור שערך לאירועי השבעה באוקטובר. על פי הממצאים עולה שמערכת הבריאות לא הייתה מוכנה לתרחיש הקיצון שהתממש, ושהתקיים חוסר סנכרון חמור בין כוחות ההצלה, בתי החולים וכוחות הביטחון.
לפי התחקיר המקיף שפורסם לאחר חודשים ארוכים של בדיקה, עולה שלמעשה בתי החולים נאלצו לאלתר בזמן חירום ולנסות למצוא פתרונות למצב שנוצר תוך חוסר וודאות ומידע קיצוני. חולים שאינם דחופים שוחררו, מיטות בתי חולים הוסבו למיטות כירורגיות, כוח רפואי נוסף גויס בדחיפות כדי לתת מענה מספק.
1+קבלת חולים ללא סנכרון
עקב חוסר יכולת להגיע למוקדי האש והנחיות לא ברורות של צה"ל יחד עם חוסר תקשורת, כל תהליך קבלת החולים התקיים ללא סינכרון והודעה מראש. לגורמים הרפואיים לא הייתה תמונת מצב של היקף האירוע וכמות הנפגעים: "לא היה גוף אחד שראה את התמונה המלאה". פצועים רבים פינו את עצמם עצמונית, וזאת ללא שבית החולים יהיה ערוך מראש לקבל אותם.
בשונה ממקרי חירום אחרים שבהם קבלת הפצועים פועלת באופן מנוהל ובחלוקה בין בתי החולים השונים, במקרה של השבעה באוקטובר לא היה כל ניהול מרכזי או הערכה לגבי כמות הנפגעים שתגיע. בתי החולים סורוקה וברזילי שהיו ערוכים יחסית למצבי חירום, עברו במהירות לתרגולת אירוע רב נפגעים.
1+למעשה, כך על הבדיקה, התרגולים הרבים והפק"לים לעת חירום שתורגלו בבתי החולים סייעו להתמודדות עם התרחיש הקיצוני, זאת למרות שלא הייתה כלל מוכנות לאירוע בסדר גודל כפי שהיה בשבעה באוקטובר. בתי החולים תפקדו תחת מטחי טילים כבדים ובדרום – תוך חשש מחדירת מחבלים.
מסקנות התחקיר
קבלת פצועים: לפי המלצות הוועדה, יש להקים יצירת מנגנון תיאום מול צה"ל בנוגע לגישה לאזורי שטח צבאי סגור. בנוסף, יש להסדיר את ניהול המגיבים הראשוניים והאמבולנסים הפרטיים תחת פיקוד ושליטה מרכזיים, ולבסוף חלק חשוב הוא גם ניהול וסנכרון הפינוי המוסק שמשמש ככלי חשוב באירועים רבי נפגעים. מסקנה מרכזית נוספת הייתה שצריך לתרגל מקרי תרחיש קיצוניים אף יותר ממה שתורגל עד כה.
