בהרכב של 15 שופטים, בג"ץ דן הבוקר בעתירה לפסילת החוק לצמצום עילת הסבירות. את המדינה מייצג עו"ד אילן בומבך – אחרי ששר המשפטים יריב לוין הגיש בקשה לייצוג נפרד לאור עמדתה של היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה כי יש לפסול את החוק.
רשימת השופטים שדנים בעתירות: נשיאת ביהמ"ש העליון אסתר חיות, המשנה לנשיאה עוזי פוגלמן, השופטים יצחק עמית, נעם סולברג, דפנה ברק-ארז, ענת ברון, דוד מינץ, יוסף אלרון, יעל וילנר, עופר גרוסקופף, אלכס שטיין, גילנה כנפי-שטייניץ, ח'אלד כבוב, יחיאל כשר, רות רונן.
הראשון לטעון היה בא כוח הכנסת עו"ד יצחק ברט: "אני רוצה לפתוח בכמה מילים של חוק היסוד המתקן. השימוש בעילת הסבירות במובנה הרחב נתון במחלוקת. ההליך שלנו לא עוסק בשאלת ההצדקה בשימוש בעילת הסבירות. מי שמבקר את העילה טוען שמדובר בעילה עמומה, שבית המשפט לא המוסד המתאים לשפוט בשאלת הסבירות ושמדובר בשיקול דעתם של השרים וגורמים פוליטיים. מי שמצדדים בעילת הסבירות טענו שהיא חיונית, יש לה חשיבות כחלק הביקורת על הרשות המבצעת".
עו"ד ברט טען כי לחברי הכנסת משני הצדדים הייתה הזדמנות מלאה לגבש עמדה ולהציג שאלות הנוגעות לתיקון חוק היסוד. עוד הוסיף כי "לחברי הכנסת מהאופוזיציה היה זמן לחקור, לבדוק וגם לעשות שימוש בצעדי המחאה כפי שנהוג בכנסת והם אכן עשו כך. חברי האופוזוציה הציגו יותר מ- 25 אלף הסתייגויות וכפו על יו"ר הוועדה שעות של דיונים. כל הדיונים האלה לוו באנשים המקצועיים ביותר של הכנסת".
2+ברט אף טען כי ח"כ רוטמן, יו"ר ועדת החוקה התייחס בכובד ראש לביקורת שנשמעה וקיבל חלק מהמלצות הייעוץ המשפטי ותיקן את הצעת החוק המקורית: "היו מקרים שבהם המלצנו ליור הועדה לנהוג באופן מסויים והוא קיבל את המלצתנו והיו מקרים שלו אבל במקרים בהם הרמנו דגל אדום הוא עשה כך".
השופט כשר שאל את עו"ד ברט: "לעמדתכם מה סמכות הכנסת לחוקק חוקי יסוד? איך מסתדרת הדעה שהתוכן הוא של מגילת העצמאות, אבל את ההגדרה של מה היא צריכה לעשות עם מגילת העצמאות אנחנו ניקח לפי מה שנראה לנו? איך אדוני מסביר שאותם השורות במגילת העצמאות שתהיה חוקה מזה אפשר להתעלם?".
2+עו"ד ברט השיב: "מקור סמכותה של הכנסת לחוקק חוקי יסוד – באסיפה המכוננת הראשונה. למגילת העצמאות יש מקום חשוב, השאלה אם יש לה נורמות מחייבות חוץ מהקשר של חוקי שאינו חוקתי".
השופט גרוסקופף: "הכנסת רצתה לתקן את הפיקוח על הממשלה והשרים"
הרכב השופטים המשיך להקשות על עו"ד ברט וטען כי לא ברור מדוע התיקון לחוק היסוד נעשה במסגרת ועדת החוקה. השופט גרוסקופף טען: "הכנסת יכלה לתקן את עילת הסבירות בכל צורה שהיא רצתה אבל היא לא רצתה לתקן את עילת הסבירות אלא את הפיקוח על הממשלה והשרים, זאת אומרת לא להכפיף את הממשלה לחוק בנושאים האלה". עו"ד ברט: "אני אומר ההפך".
חיות: "החובה לנהוג בסבירות חלה גם על הממשלה ושרה. מי מפקח על כך שאכן הם פועלים בסבירות או כמו שנאמר – אתם מסכימים שיש דין אבל אין דיין".
עו"ד ברט: "הממשלה לא רצתה לשחרר את הממשלה והכנסת מהחובה שחלה עליה. לפתור את הממשלה או להורות לממשלה, ניתן לעשות בחוק רגיל. זה לא מה שנקבע".
חיות: "בעולם הולכים להרחבת עילת הסבירות – אנחנו הולכים לצמצום"
נשיאת העליון חיות טענה כי המגמה העולמית כיום היא לכיוון הרחבת עילת הסבירות והכח הנתון בידי בית המשפט בעניין זה. הנשיאה שאלה את עו"ד הכנסת: "האם אדוני ער לזה שחוק עילת הסבירות בעולם הולך בכיוון הפוך במגמה העולמית של הרחבה של העילה? זו המגמה, אתם בעצמכם כתבתם את זה בנייר שהגשתם לוועדה. גם אנגליה ואוסטרליה מרחיבות ואנחנו לא רק שלא הולכים להרחבה אלא הולכים למגמה של צמצום?".
עו"ד ברט השיב לטענת חיות: "במדינות אחרות עילת הסבירות המצומצמת הייתה נתונה וכרגע יש מגמה של הרחבה".
2+השופטת דפנה ברק ארז: "אדוני ער לכך שרוב התשובות שלו הם תשובות של פרשנות וזה דוחק את בית המשפט להידרש לשקול לפי שיקולים זרים?". עו"ד ברט: "עדיף שבית משפט יגיד שיש שיקולים זרים ולא יגיד שהכל בסדר".
השופט יצחק עמית הוסיף בעניין: "כמה פעמים אדוני יכול להצביע שנפסלו חוקים בשל שיקולים זרים. אולי אפס. אדוני ראה שמה שמאוד מטריד אותנו שיש דין אבל אים אין דיין אז אין דין, זו הטענה. אם אין חובת סבירות אז היא תיאורטית אבל לא ברמה המעשית".
