הרמטכ"ל, רא"ל אביב כוכבי, קיים תחקיר ראשוני בנקודה בה נהרג הלילה (שני), לוחם צה"ל, סמל-ראשון נתן פיטוסי ז"ל. בתחקיר השתתפו מפקד פיקוד המרכז, אלוף יהודה פוקס, מפקד מערך התמרון והגיס הצפוני, אלוף סער צור, מפקד אוגדת יהודה ושומרון, תת-אלוף אבי בלוט, מפקד עוצבת הבזק, תת-אלוף ברק חירם, מפקד חטיבת מנשה, אלוף-משנה אריק מויאל ומפקד חטיבת כפיר, אלוף-משנה שרון אלטיט ומפקדים נוספים.
מהתחקיר הראשוני עולה כי האירוע התרחש במהלך פעילות מבצעית בקו התפר, במסגרתה עזב סמ"ר נתן פיטוסי ז"ל את עמדת השמירה ועם חזרתו לעמדה, זוהה ע״י לוחם אחר, כחשוד. כתוצאה מהטעות בזיהוי, הלוחם ביצע ירי לעברו של פיטוסי ז"ל. מיד לאחר הפגיעה, עם הבנתו של הלוחם היורה, כי מדובר בטעות בזיהוי, דיווח על האירוע למפקדיו אשר הזעיקו טיפול רפואי לנקודה. הצוות הרפואי הגיע בתוך דקות והעניק ללוחם טיפול רפואי ראשוני בשטח. לאחר מאמצי החייאה רבים, פונה סמל-ראשון נתן פיטוסי ז״ל לבית החולים ושם נקבע מותו.
במסגרת התחקור הראשוני, מינה מפקד פיקוד המרכז את אל״ם לירון ביטון, מפקד חטיבה 55 ובסיס האימונים הפיקודי ׳לכיש׳, כראש צוות המומחים. מסקנות הצוות יוצגו בפני הרמטכ״ל. כאמור, המשטרה הצבאית פתחה בחקירה של נסיבות האירוע, בסיומה יועברו ממצאיה לבחינת הפרקליטות הצבאית.
בתום ביקורו, אמר הרמטכ״ל, רא"ל אביב כוכבי: "אני שולח את תנחומיי העמוקים למשפחתו של נתן פיטוסי ז״ל. האירוע הלילה, הוא חמור, קשה ומצער מאוד ואנו נתחקרו ביסודיות ובמקצועיות – השמירה על אנשינו היא חלק בלתי נפרד מיכולתנו המבצעית להגן על תושבי מדינת ישראל".
(קרדיט: דובר צה"ל)
שכנו של פיטוסי הבהיר בשיחה עם התקשורת כי למשפחה אין כעס על החייל היורה: "אין שום כעס. לא רק שהם לא כועסים הם מרחמים וחושבים עליו ואני בטוח שהם ילכו לראות אותו. הם אוהבים אותו. מה שקרה הרי זה סך הכול תאונה. גזירה גדולה".
"אני מכיר אותו כבר עשר שנים. אבא שלו ואני כמו אחים", סיפר השכן, "כל עם ישראל בוכה היום. אין הסברים למכה כזו. זה ממש כואב ואנחנו גם חושבים על החייל שירה בו, אני מתאר לעצמי שזה כואב לכל המדינה".
דובר צה"ל בריאיון על הטרגדיה שהסתיימה במותו של סמ"ר נתן פיטוסי ז"ל
רפאל נתיב, שהכיר את נתן מהקהילה הצרפתית בעיר נתניה סיפר: "איזה קסם של בחור, כולו לב, פצצת אנרגיה של טוב, חברותיות ואינסוף קסם אישי. הצמיחה המשובחת שלו הייתה תמיד דבר יוצא מן הכלל, חרף התמודדויות הקהילה הצרפתית עם אתגרי העלייה, מצב הנוער וההשתלבות במרקם הישראלי, נתן הצליח לפלס לעצמו תמיד את הדרך, בחיוך צנוע וכובש ובהתמדה ורצון להצליח הוא השתלב במצויינות בחיי הקהילה התוססת והיה אהוב ונחמד בכל מקום בו היה".
"נתן ואני עלינו ביחד לארץ ב-2015, היינו באותו בית ספר, באותה הכיתה והתגייסנו ביחד", סיפר לרשת ב' חברו של נתן, "נתן רק חיכה להתגייס – הוא אהב את התפקיד ושמח לשרת. הוא אהב את כולם. היה לו לב טוב, תמיד עם חיוך ואנשים מסביבו. הוא היה החבר הכי טוב של כולם".
