מעל שנה לאחר הפרשה החמורה שנחשפה בחדשות 14: דובר צה"ל עדכן היום (רביעי) כי נפתחה חקירה פלילית בעניין פרסום הסרטון הערוך משדה תימן ונבדקת מעורבות גורמים בפרקליטות הצבאית. הפצ"רית יפעת תומר ירושלמי הוצאה לחופשה עד לבירור פרטים נוספים בנושא.
זמן קצר לאחר מכן, שר הביטחון ישראל כ"ץ הוציא הודעה: "הרמטכ"ל אייל זמיר עדכן אותי שבעקבות חקירה פלילית שמתקיימת בפרשת הדלפת הקלטת בשדה תימן, ובדיקת מעורבות גורמים בפרקליטות הצבאית בפרשה – הוחלט שהפרקליטה הצבאית הראשית תצא לחופשה.

"אני מברך ומגבה את ההחלטה – מדובר בפרשה חמורה שיצרה עלילת דם נגד חיילי צה"ל בארץ ובעולם והיא חייבת להיבדק ולהיחקר עד תום".
מטעם היועצת המשפטית לממשלה נמסר: "בעקבות מידע שהתקבל לאחרונה, החליטה היועצת המשפטית לממשלה על דעת פרקליט המדינה וראש אגף החקירות והמודיעין במשטרת ישראל, להורות על פתיחה בחקירה פלילית בגין עבירות הנוגעות לפרסום הסרטון מפרשת שדה תימן.

החקירה מנוהלת על-ידי אגף החקירות והמודיעין במשטרת ישראל, ובליווי פרקליטות המדינה. ביממה האחרונה בוצעו פעולות חקירה שונות. עדכון אודות הפתיחה בחקירה נמסר לבג"צ. בשלב זה והואיל והחקירה נמשכת לא ניתן למסור פרטים נוספים".
פרשת שדה תימן, שהחלה כחקירה צבאית בחשד להתעללות בעצור פלשתיני במחנה כליאה צבאי, הפכה לזירת קרב משפטית, פוליטית ותקשורתית סביב סרטון ערוך ממצלמות אבטחה. הסרטון, שהודלף לחדשות 12, הציג לכאורה התעללות חמורה על ידי לוחמי מילואים מ"כוח 100" במחבל נוח'בה. הסרטון נחשף כערוך בצורה מגמתית, דבר שהוביל לטענות על זיוף, נזק תדמיתי לישראל בעיצומה של מלחמה, ועתירות לבג"ץ.
כזכור, ב-5 ביולי 2024, הגיע מחבל נוח'בה מכלא עופר למחנה שדה תימן – מתקן כליאה זמני לעצירים ביטחוניים שהוקם במהלך מלחמת "חרבות ברזל". בחיפוש גופני, נחשדו 8–9 לוחמי מילואים מ"כוח 100" (יחידה מיוחדת לחיפושים) בהתעללות אלימה, כולל דריסת רגליים, בעיטות וחשד למעשה סדום. המחבל טען לפציעות חמורות, אך בדיקות רפואיות ראשוניות לא אישרו זאת באופן חד-משמעי.
ב-29 ביולי 2024, המשטרה הצבאית פשטה על המחנה, עיכבה את הלוחמים לחקירה, ועוררה מהומות פנימיות. החקירה נוהלה על ידי ראש צוות מצ"ח, "ג'", תחת הפרקליטות הצבאית. ב-6 באוגוסט 2024, הסרטון הודלף לכתב גיא פלג בערוץ 12 והוצג כ"ראיה מרכזית" להתעללות. הכתבה תיארה את הסרטון כ"מזעזע" והציגה אותו כהוכחה לאינוס.

בפועל התגלה כי בסרטון שולבו שני קטעים נפרדים: אחד מ-5 ביולי (חיפוש), והשני מתאריך אחר. לאחר מכן התברר כי המחבל לא היה בשדה תימן בתאריך הסרטון הראשון, אלא בכלא עופר. בנוסף, אף התגלה כי הפרקליטות הצבאית התקשרה למחבלים ששוחררו והפצירה בהם להתלונן על התעללות.
עו"ד אפרים דמרי שמייצג חלק מהחיילים החשודים טען כי מספר האנשים החשודים בהדלפה קטן מאוד, מאחר שרק מעט היו חשופים לחומרים: "רק הפרקליטות מחזיקה בחומרים". כמו כן, הדלפה זו פגעה בעורכי דין, שלא ראו את החומר לפני הפרסום.

הסרטון גרם לנזק תדמיתי נרחב לישראל, ששימש את חמאס לצורך תעמולה בעולם. הוא הופץ בתקשורת ערבית ובינלאומית ונוצל על ידי חמאס כ"הוכחה להתעללות". באופן אבסורדי, הפרקליטות טענה בתשובתה לבג"ץ בעתירה שדרשה את חקירת ההדלפה, כי הסרטון לא פגע בביטחון המדינה, למרות שדווח בדו"ח האו"ם, גרר גינויים מממשל ביידן וממדינות נוספות, פורסם ברחבי העולם והוציא את דיבת חיילינו לשווא.
