שר החוץ הטורקי, האקאן פידאן, הודיע היום (שישי) כי ארצו החליטה לנתק לחלוטין את קשריה הכלכליים והמסחריים עם ישראל ולסגור את המרחב האווירי שלה למטוסים ישראליים.
השר אמר במסיבת עיתונאים כי ההחלטה מגיעה בתגובה למה שתיאר כ"מדיניותה האגרסיבית של ישראל", שאינה מוגבלת לרצועת עזה אלא התפשטה לירושלים, יו"ש, סוריה, לבנון ואיראן. שר החוץ ציין כי ארצו לא תאפשר למדיניות זו להימשך, והדגיש כי "המנטליות הישראלית אינה מכירה בחוק הבינלאומי ומפרה אותו בכל דרך אפשרית".
3+יחסי טורקיה-ישראל התאפיינו לאורך השנים בתנודות משמעותיות, המשקפות שינויים פוליטיים, אסטרטגיים ואידיאולוגיים בשתי המדינות, וכן את ההקשר האזורי הרחב יותר.
טורקיה הייתה המדינה המוסלמית הראשונה שהכירה בישראל ב-1949, וב-1950 כוננו יחסים דיפלומטיים עם החלפת נציגים בדרגת ציר. זאת למרות התנגדותה לתוכנית החלוקה ב-1947. היחסים הושפעו מלחצים מהעולם הערבי, אך טורקיה ראתה בישראל עובדה קיימת והעדיפה שיתוף פעולה אסטרטגי, בין היתר במסגרת "החגורה הפריפריאלית" עם איראן ואתיופיה בשנות ה-50.
מלחמת ששת הימים הובילה להידרדרות ביחסים, כאשר טורקיה התקרבה לעמדות העולם הערבי. ב-1980, בעקבות חוק ירושלים של ישראל, הורידה טורקיה את דרג היחסים הדיפלומטיים, והקשרים התמצו ברמה נמוכה.
3+משנות ה-80 המאוחרות ועד תחילת המאה ה-21 חל שיפור משמעותי ביחסים, שהגיע לשיא בין 1992 ל-2003. שיתוף הפעולה כלל הסכמי סחר (אזור סחר חופשי ב-1997, שהגדיל את הסחר מ-300 מיליון ל-3 מיליארד דולר עד 2007), תרגילים צבאיים משותפים וחילופי מודיעין. טורקיה ראתה בישראל שותפה אסטרטגית מול איומים אזוריים, והיחסים היו מונעים גם מתמיכה אמריקאית.
עם עליית מפלגת הצדק והפיתוח בראשות רג'פ טאיפ ארדואן ב-2002, החלו היחסים להצטנן על רקע עליית השפעה אסלאמיסטית בטורקיה והתקרבותה לעמדות פרו-פלשתיניות. תקריות משמעותיות כללו את מבצע עופרת יצוקה, תקרית הכיסא הנמוך ותקרית המרמרה. תקריות אלו הובילו להחזרת שגרירים ולמתיחות דיפלומטית. עם זאת, היחסים הכלכליים נותרו יציבים יחסית, כאשר הסחר המשיך לגדול.
3+ב-2013, בתיווך אמריקאי, התנצל ראש הממשלה בנימין נתניהו על תקרית המרמרה, מה שהוביל לנורמליזציה חלקית. בין 2017 ל-2019 סייעו גורמי מודיעין ישראלים למנוע 12 פיגועים בטורקיה, מה ששיקף שיתוף פעולה ביטחוני חלקי. עם זאת, תקריות כמו מעצר זוג ישראלים ב-2021 והאשמות טורקיות על פעילות מוסד ב-2021 הראו כי המתיחות נמשכה.
ב-2022 חלה התחממות מחודשת, עם ביקור נשיא ישראל יצחק הרצוג בטורקיה ועגינת משחתת טורקית בחיפה. הסחר הדו-צדדי הגיע לשיא של 9.2 מיליארד דולר. אולם, מלחמת "חרבות ברזל" הובילה לשפל חדש. ארדואן תמך בחמאס, תיאר אותו כ"תנועת שחרור" והאשים את ישראל בפשעי מלחמה, מה שהוביל להחזרת שגרירים משתי המדינות. ב-2024 הכריזה טורקיה על חרם סחר מלא על ישראל, צעד חסר תקדים שהעמיק את המשבר.
3+מוקדם יותר השבוע, במהלך ריאיון שקיים ראש הממשלה בנימין נתניהו בפודקסט בהנחייתו של פטריק בט-דייוד, הכיר לראשונה בשואת העם הארמני, הכרה ממנה נמנעה ישראל באופן רשמי לאורך שנים – בשל הרגישות ביחסים מול טורקיה.
באנקרה מיהרו לפרסם תגובה חריפה: "הצהרתו של נתניהו בנוגע לאירועי 1915 היא ניסיון לנצל את הטרגדיות הכואבות מן העבר לצרכים פוליטיים", נכתב בתגובה שפרסמה טורקיה, ולאחר מכן טענו כי ראש הממשלה הכיר באירוע בניסיון "לכסות על חלקו ברצח העם בעזה", והוסיפו כי הם דוחים את ההצהרה הזו, תחת הטענה לאי דיוק היסטורי.
