הבורסה הטורקית חזרה אתמול (רביעי) לכותרות לאחר שמדד הדגל שלה – BIST 100, צנח בכ-6% במהלך יום המסחר. הירידה החדה הזכירה למשקיעים עד כמה השוק הטורקי תנודתי, אך במבט על ביצועי המדד בשנים האחרונות מתגלה תמונה מעניינת הרבה יותר.
מדד ה-BIST 100 של בורסת איסטנבול, הכולל את 100 החברות הגדולות הנסחרות בטורקיה, זינק בלא פחות מ-850% בתוך חמש שנים. במבט ראשון, נראה כי הכלכלה הטורקית היא מהחזקות בעולם. אך מי שבוחן את הנתון לעומק מגלה תמונה שונה לחלוטין: כמעט כל הזינוק נבע מהאינפלציה הגבוהה ומהיחלשות הלירה הטורקית.
האינפלציה בטורקיה הגיעה לשיא של 85.5% באוקטובר 2022, ונותרה גבוהה לאורך השנים שלאחר מכן. נכון לאוגוסט 2026, האינפלציה השנתית עומדת על כ-31.5%. בסך הכל, האינפלציה המצטברת בתקופה חצתה את רף ה-600%, במקביל הלירה הטורקית עברה פיחות של יותר מ-80%. כן, בשנת 2021 יכולתם לקנות דולר בכ-8.3 לירות, בעוד שכיום נדרשות כ-48 לירות כדי לרכוש דולר אחד.
לכן, העלייה במדד אינה משקפת התחזקות אמיתית בערכן הריאלי של החברות. עיקר העלייה במחירי המניות משקף פשוט את העובדה שכמות הלירות הנדרשת לרכישת נכסים וחברות הולכת וגדלה.
זו בדיוק הסיבה לכך שהשוואה בין מדדי מניות בתקופות של אינפלציה גבוהה צריכה להתחשב לא רק במחיר המדד, אלא גם במטבע שבו הוא נקוב ובשחיקת כוח הקנייה שלו.
פרסום ראשון: כך טורקיה הפכה לצינור הפיננסי המרכזי של איראן
שוק המניות כמפלט
מלבד הפיחות במטבע, גם עצם האינפלציה עשויה להביא פעמים רבות לעלייה במדד, משום שמשקיעים עשויים להעביר חלק מהחסכונות מנכסים נומינליים, כמו מזומן ופיקדונות, לנכסים שנתפסים כבעלי יכולת לשמור על ערכם הריאלי. מניות של חברות מייצגות בעלות על נכסים, מפעלים, מלאי, פעילות עסקית ותזרימי הכנסות, ולכן בתקופות של עליית מחירים חדה מחירי המניות עשויים לעלות, גם אם התשואה הריאלית של המשקיע אינה גבוהה באותה מידה.
חשוב לציין שטורקיה אינה היחידה בתופעה הזו. תהליכים דומים התרחשו פעמים רבות בכלכלות נוספות שהתמודדו עם אינפלציה גבוהה ופיחות חריף במטבע, כאשר מדדי המניות המקומיים רשמו במקביל עליות משמעותיות במונחים נומינליים.
